שפל רוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פנטין (שיחה | תרומות)
הוספתי גרסה אחרת לסוף השיר, וניסיתי לדייק את הפרשנות שלו - מקווה שבהצלחה.
שורה 26:
ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] במהותה היא ניסיון של האדם להתקרב אל [[אלוהים]] באמצעות פניה ישירה אליו. דבר זה מעורר בעיות עצומות, כיצד אפשרית קרבה זו?
 
רבי [[שלמה אבן גבירול]] היטיב להציג את הדילמה בפניה עומד האדם המתפלל בשיר "שְׁפַל רוּחַ". הבעייתיות, אליבא דאבן גבירול, מתעוררת בעצםמתוך הרשותהבנת להתפלל,הפער כיצדהבלתי יכולנתפס אדם,שבין ילודבורא אישההעולם וקרוץ"אשר חומר,אין לגשתקץ בתפילהלגדלו", אללאדם, מלךשהוא מלכילעומתו המלכים"תולעת שאיןקטנה להשיגובאדמה". באמצעותפער חושזה ושכל?יוצר הבעיהשתי אינהבעיות: מצטמצמתאיזו לתהייהמשמעות בדברישנה יכולתולהילולו של האדם להתפלל, אלא מטילה ספקאת בלגיטימיותגדולתו של התפילההא-ל? בכלל.וגם ואףאם עלישנה פילכך כןמשמעות הוא- עוסקכיצד בתפילהניתן ובהודאהלהלל לה'את מתוךמי מחשבהשגדולתו ותשוקה:אינה "אֲשַׁחֵרנתפסת אֵלכלל בְּרֵאשִׁיתבחושיו רַעֲיוֹנַי,הדלים אֲשׁרשל לִשְׁמוֹהאדם? תְהַלֵּל כֹּל נְשָׁמָה".
את הפיוט חותם המשפט: "אֲשַׁחֵר אֵל בְּרֵאשִׁית רַעֲיוֹנַי, אֲשׁר לִשְׁמוֹ תְהַלֵּל כֹּל נְשָׁמָה". המשורר עונה על תמיהתו בכך שהוא מתאר את הילול הבורא כחלק בלתי נפרד ממהותו של האדם ומחיפושו אחר קרבת הבורא.
על פי גרסה אחרת, מסתיים השיר במשפט: "הטיבות והגדלת חסדים, לך תגדיל להודות כל נשמה". לפי גרסה זו - עיקרו של הילול הבורא מצד האדם היא בהודאה ושבח על הטובות שהוא גומל עמו, ולא בדברי שבח על גדולתו, שכאמור - איננה נתפסת כלל בחושיו ובשכלו הדל.
 
==קישורים חיצוניים==