איל בן ראובן – הבדלי גרסאות

ב-1975 סיים קורס קציני שריון ושובץ ל[[חטיבה 188]] בה מילא את כל תפקידי הפיקוד עד למינויו למפקד החטיבה. ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] פיקד על גדוד 71 של החטיבה, לחם עמו תחילה בגזרה המרכזית, ונתקל בכוחות [[צבא סוריה|הצבא הסורי]], לאחר מכן המשיך הגדוד לגזרת החוף, השתתף בכיבוש [[צידון]] ובקרב על הכפר סיל. לאחר סיום פרק הלחימה הראשון, המשיך הגדוד בלחימה בגזרה המזרחית הן במרחב ביירות, והן בגזרת הבקע המזרחית שם לקח חלק ביום קרב "טרף", וחזר להמשך הלחימה לכיבוש שדה התעופה בביירות.

 

 

לאחר שקודם לדרגת אלוף, כיהן כמפקד [[גיס 479]] האחראי לגזרת לבנון. בשנים 2004–2006 כיהן כמפקד המכללות הצבאיות{{הערה|1={{נענע10||האלוף איל בן-ראובן מונה למפקד המכללות|116376|15 באפריל 2004||news}}.}}. לאחר מכן יצא לחופשת פרישה מצה"ל. עם פרוץ [[מלחמת לבנון השנייה]] היה בחופשת שחרור ושהה ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. הוא הצטרף למערכה ארבעה ימים לאחר תחילתה ומונה למפקד הכוחות הקרקעיים ולסגנו של אלוף פיקוד צפון [[אודי אדם]]{{הערה|1={{וואלה!|[[עמוס הראל]]|מתיחות בין הרמטכ"ל לאלוף אייל בן ראובן|1032555|31 בדצמבר 2006}}}}. על תפקודם של ה[[רמטכ"ל]] [[דן חלוץ]] והדרג המדיני במלחמה מתח בן ראובן ביקורת, הוא ציין שחלוץ לא האמין בכוח הקרקעי והיה עליו להתפטר מתפקידו כרמטכ"ל על רקע זה, והאשים את הדרג המדיני שלדבריו מנע ביצוע של מהלך קרקעי דרמטי שעשוי היה לשנות את פני המערכה{{הערה|שם=ביקורת|{{וואלה!|רמי שני|"על חלוץ היה להתפטר לפני המלחמה בלבנון"|1642718|13 בפברואר 2010}}}}. בפברואר 2007 השתחרר מצה"ל. בשירות ה[[מילואים]] שירת כסגן מפקד פיקוד הצפון, עד לכניסתו לכנסת ה-20 ולהיותו חבר בועדת חוץ ובטחון.