בריאת העולם (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
←‏פרשנות: הפרדת קטעים ארוכים מדי.
תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 41:
לפי דברי ה[[רמב"ם]] במורה נבוכים{{הערה|[http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_2_30.htm חלק ב' פרק ל']}}, בריאת העולם נעשתה בשני שלבים שונים: בריאת העולם יש מאין שנכתבה בפסוק "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ", ובה ברא אלוהים "את השמים", "את" לפי ביטויי המקרא עשוי לרמז על המילה "עם", כלומר ברא את השמים וכל אשר בשמים, את הארץ וכל אשר בארץ. באותו רגע, שנבראו הגלגלים הקובעים את מידת ה[[זמן]], החלה ספירת הזמן ובכל יום מששת ימי השבוע הוציא הקדוש ברוך הוא מהכוח אל הפועל את הכוחות הטמונים בבריאה, כדוגמת אדם הזורע זרעים ומכוח הזריעה הנעשית ברגע אחד יוצאים פירות במשך זמן ארוך. בריאת העולם לפי דברי הרמב"ם הייתה יש מאין מוחלט, אך הוא מצטט את הכתוב ב[[פרקי דרבי אליעזר]] שהעולם נברא מיש, והוא השלג שמתחת כיסא הכבוד. על היחס בין ראשית העולם לתיאור המקראי, ראו בערך '[[תורה ומדע]]'.
 
מטרת בריאת העולם זכתה למספר התייחסויות בספרות היהודית. בספר הזהר{{הערה|ח"ב, מ"ב. הוסבר בתחילת הספר [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]].}} מוסבר כי טעם הבריאה הוא "שיתגלו שלימות כוחותיו", כלומר שיהיו מציאויות שירגישו נפרדות מהבורא כדי שיוכלו להכיר בגדולתו. אמנם מבואר בשער הכללים שמטרה זו היא לא עבור עצמו אלא עבור הנבראים, זה לשונו: "עלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו ויכירו גדולתו". ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי מטרת הבריאה היא "להיות לו דירה בתחתונים", כלומר שבעולם הזה ידור כביכול האלוהים{{הערה|"ספר המאמרים תרס"ו" לרבי [[שלום דובער שניאורסון]] עמ' ז'}}. שלימות ותכלית בריאת העולם תהיה ב[[ימות המשיח]], אז יעסוק העולם כולו בעבודת ה' וכל העולם לא יהווה אלא 'דירה' להשם{{הערה|[[ספר התניא]] פרק ל"ו}}. כך למעשה, על פי החסידות, ימות המשיח הם מטרת הבריאה.

כאשר [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] מתייחס לשאלה זו הוא כותב שתכלית הבריאה הוא להיות 'ההשתלמות של הבורא': "מה אנו חושבים על דבר המטרה האלהית בהמצאת ההויה. אומרים אנו, שהשלמות המוחלטת היא היא מחויבת המציאות, ואין בה דבר בכח, כי אם הכל בפועל, אבל יש שלמות של הוספת שלמות, שזה אי אפשר להיות באלהות, שהרי השלמות המוחלטת האין סופית אינה מניחה מקום להוספה, ולמטרה זו שהוספת שלמות גם היא לא תחסר בהויה, צריכה ההויה העולמית להתהוות, ולהיות לפי זה מתחלת מתחתית היותר שפלה, כלומר ממעמד של החסרון המוחלט, ושתלך תמיד הלוך ועלה להעלייה המוחלטת".{{הערה|{{צ-ספר|שם=אורות הקודש|מו"ל=מוסד הרב קוק|שנת הוצאה=תש"נ}}}}
 
==התייחסות בשירה העברית==