דיגוקסין – הבדלי גרסאות

לטיפול בדיגוקסין ישנן שתי אינדיקציות טיפוליות עיקריות:

# '''הפרעות קצב מהירות - טכיאריתמיות''': אחד השימושים הקלאסיים לדיגוקסין היא בליקויים במערכת החשמלית של הלב שמביאים ל[[הפרעת קצב מהירות|הפרעות קצב מהירות]]. בניגוד לתרופות אנטי-אריתמיות (נוגדות הפרעות קצב) אחרות, הדיגוקסין אינו מתיימר בהכרח להפסיק את ההפרעות ולהחזיר את הלב לקצב הטבעי שלו ([[קצב סינוס]]), אלא להאט את הקצב החדרי (מספר [[סיסטולה|התכווצויות]] בפועל של החדרים, להבדיל ממספר האותות החשמליים בדקה). אפקט זה מושג על ידי פעולת הדיגוקסין על הקשרית העלייתית-חדרית (Atrio-Ventricular Node), אשר מאריכה את התקופה הרפרקטורית שלה - משכי הזמן בו אינה מאפשרת העברה של אותות חשמליים לחלקים התחתונים של מערכת ההולכה (צרור ע"ש היס, ענפי צרור, סיבי פורקיניה). כתוצאה מכך מושגת האטה ניכרת בהפרעות העשויות להיות כרוכות במספר גבוה ביותר של גירויים על-חדריים, כמו [[פרפור פרוזדורים|פרפור]] ורפרוף פרוזדורים. יעילותו של הדיגוקסין בהקשר זה הביאה לכך ששימש לאורך תקופה ארוכה כתקופת בחירה בגישת ה"rate control" לפרפור פרודורים (גישה שלפיה, בחולים מסוימים הסובלים מהפרעה זו אין צורך לנסות ולשמור על קצב סינוס, ודי לשלוט בתגובה החדרית ולנטרל את הסכנה לאירועים טרומבואמבוליטיים). עם זאת, יש להזכיר כי התרופה אינה משפיעה לטובה אלא על המערכת החשמלית העל-חדרית ולכן אינה משמשת (ואין להשתמש בה) לטיפול בהפרעות קצב חדריות. הדיגוקסין ממוין לקב' 5 במיון [[התרופות האנטי-אריתמיות]] של ווהן-וויליאמס, קבוצה המכילה תרופות שמנגנון פעולתן אינו ברור.

 

== התוויות נגד ==