מחקר איכותני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוצאת רמות
Yoniher (שיחה | תרומות)
שורה 14:
# '''התקופה המודרנית (1970-1950)''' בתקופה זו פרץ המחקר האיכותני עם [[תאוריה מעוגנת בשדה]]. המחקר האיכותני בימים אלו אופיין בפורמליזציה של שיטות איכותניות בניסיון לגבש שיטת מחקר שמתמודדת על יוקרתה מול זו [[מחקר כמותי|הכמותנית]]. החוקרים השתמשו בניתוח קפדני, סטטיסטי למחצה של נתונים רבים ובסטנדרטים קשיחים כפי שנהוג במחקר כמותני בשיטות [[פוזיטיביזם|פוזיטיביסטיות]].
# '''תקופת "טשטוש הז'אנרים" (1986-1970)'''. הטבעת מושג הטשטוש מיוחסת ל[[קליפורד גירץ|גירץ]] אשר קבע כי ישנו טשטוש בין מדעי הרוח ומדעי החברה. להתפחות המחקר האיכותני, חוקרי מדעי הרוח והחברה תרמו האחד לשני. ממדעי הרוח נלמדו כיצד ניתן לנתח טקסטים וסיטואציות מורכבות. ממדעי החברה נלמד המבע החברתי על קבוצות שונות והיחס אליה ואל תרבותה בניתוח המציאות.
# '''תקופת [[משבר הייצוג]] (crisis of representation) '''(1990-1986). תקופה זו מאופיינת בביקורת פנימית על הסובייקטיביות של החוקר והשפעתה על תוצאות המחקר. כתוצאה מכתבים שוני בתקופה הנדונה, החלו חוקרים איכותניים לבטא את נקודת מבטם בתוך המחקר ובכך לתת מקום הסובייקטיביות במדע.
# '''התקופה ה[[פוסטמודרניזם|פוסט-מודרנית]]''' (1995-1990) תקופה זו מאופיינת בתשובה למשבר הייצוג בחיפוש אחר נרטיב כולל שייתן ביטוי לקולו של האחר, בשל כך נקראת גם התקופה הניסויית. בתקופה זו התחדדו הרגישויות התרבותיות וגברו הביטוי הסובייקטיבי והטלת הספק.
שתי התקופות האחרונות, '''התקופה ה- Postexperimental''' הבתר-ניסויית (2000-1995), ו'''תקופת העתיד''' (2000- ). תקופות אלו מתרכזות בשיח המוסרי של המחקר האיכותני.