ארווין ינקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 38:
ב-[[1 בנובמבר]] [[1942]] מונה ינקה למפקד [[הקורפוס הרביעי (ורמאכט)|הקורפוס ה-4]], שהיה חלק מהארמייה השישית, במקום [[ויקטור פון שבדלר]] שפרש בעקבות פציעה, ולחם עמו ב[[קרב סטלינגרד]], וב-[[1 בדצמבר]] [[1942]] הועלה לדרגת גנרל חיל ההנדסה. ב-[[2 בינואר]] [[1943]] קיבל ינקה את עיטור [[הצלב הגרמני]] בזהב, וב-[[17 בינואר]] [[1943]] נפצע ינקה והוטס אל מחוץ לכיס [[סטלינגרד]]{{הערה|ובכך היה לאחרון הקצינים הבכירים שעזב את כיס [[סטלינגרד]]}}, ובמקומו מונה למפקד הקורפוס [[מקס פפר]].
 
ב-[[1 באפריל]] [[1943]] מונה ינקה למפקד [[הקורפוס ה-82 (ורמאכט)|הקורפוס ה-82]] ב[[החזית המערבית במלחמת העולם השנייה|החזית המערבית]], וב-[[25 ביוני]] [[1943]] מונה למפקד [[הארמייה ה-17 (וורמאכט)|הארמייה ה-17]] בגשר קובאן, ובלם את המתקפות הסובייטיות, אולם לבסוף נאלץ באוקטובר לסגת לעבר [[חצי האי קרים]]. ב-[[30 בינואר]] [[1944]] הועלה ינקה לדרגת [[גנרל -אוברסט]], אך באפריל הודח מתפקידו עקב הנסיגה מ[[חצי האי קרים]], והועמד למשפט בבית דין צבאי בראשות [[היינץ גודריאן]], שזיכה אותו בשקט. לאחר מכן לא קיבל ינקה עוד תפקיד פיקודי עד סוף המלחמה.
 
===לאחר המלחמה===