כרמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרסקיטה ומרסדס
מ הוספת קישור לחוצפה
שורה 86:
כשנשאל אם יבקר ב[[ספרד]] כדי להכיר את החומר לפרטיטורה שלו, ענה ביזה "לא, זה רק יבלבל אותי." ביזה שילב יסודות ספרדיים במוזיקה, שאת אופיה הצרפתי שימר בעליל. כמה קטעים, בייחוד ה-Seguidilla ו"שיר הצוענים", עושים שימוש רב ביסודות ה[[פלמנקו]]. גם האינטרמצו במערכה הרביעית מושפע ככל הנראה משיר ספרדי של [[מנואל גארסיה]] שיש בו יסודות של מוזיקה צוענית.
 
ביזה מיזג כמה שירים ספרדיים פופולריים כמות שהם בפרטיטורה. אלה הם El arreglito, שהיה ל"[[הבנרה (כרמן)|הבנרה]]", ושיר העם שכרמן מפזמת בחוצפהב[[חוצפה]] כשזוניגה חוקר אותה. את שניהם כתב ''איראדייה'''. ה[[הבנרה]] נכתבה במקום אריה שלא מצאה חן בעיני גאלי-מארייה, וביזה, כמשוער, שינה ותיקן עשר פעמים{{הערה|שם=Dean}}.
 
ביזה משתמש במערכת [[לייטמוטיב]] רופפת מאוד, כיון שהוא מעדיף להביא חומר חדש בכל תמונה. שני מוטיבים קשורים בכרמן: הראשון הוא מוטיב הגורל של כרמן, והסקונדות המוגדלות שלו מקורן במוזיקה הספרדית. הוא מופיע כמבשר רעות מיד אחרי הפרלוד ושולט בסיום האופרה. הוא נשמע בצורה זו כאשר כרמן בוחרת בדון ז'וזה כמאהבה, בראשית "שיר הפרח", וברגעי הסיום של האופרה. עוד הוא נשמע, במהירות מוגברת, עם כניסת כרמן. הנושא הזה מופיע ביתר תדירות בכלי המיתר ובא לשימוש כאשר הגרסה האיטית יותר הייתה עוצרת את שטף המוזיקה. ראויה לציון הופעתו בתמונת משחק הקלפים (מס' 20).