אירנה האתונאית – הבדלי גרסאות

'''אירנה האתונאית''' הייתה קיסרית [[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]], אלמנתו של הקיסר [[לאו הרביעי הכוזרי, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו הרביעי]] ואמו של [[קונסטנטינוס השישי]]. אירנה עלתה לשלטון לראשונה בשנת 780 עם מותו של בעלה לאו, ובמשך עשר שנים שלטה כעוצרת וממלאת מקום בנה קונסטנטינוס, שהיה ילד צעיר במות אביו. ב-790 הדיח קונסטנטינוס את אמו, אירנה, מהשלטון, ושלט כשליט יחיד. שלטונו של קונסטנטינוס הסתיים באוגוסט 797 כאשר אירנה ביצעה הפיכה כנגדו ותפסה את השלטון, ובפקודתה הוא עוור והוגלה. אירנה המשיכה לשלוט בבלעדיות כקיסרית עד להפיכה נגדה באוקטובר 802.{{הערה|Kriszta Kotsis, “Defining Female Authority in Eighth-Century Byzantium: The Numismatic Images of the Empress Irene (797-802)”, Journal of Late Antiquity 5 (Spring 2012), p. 186.}}

 

מעט מאוד ידוע על אירנה לפני שהיא הגיעה לחצר המלכות. ההיסטוריון הביזנטי בן התקופה, [[תאופנס המוודה|תאופנס]], מתעד שאירנה הגיעה מ[[אתונה]] לביזנטיון בראשון לנובמבר 769, התארסה עם לאו בשלישי לנובמבר, ובשבע-עשרה לדצמבר נישאה וקיבלה את התואר "קיסרית" (Basilissa).{{הערה| Judith Herrin, Women in Purple: Rulers of Medieval Byzantium (Princeton, N.J.: Princeton University Press, 2001) p. 52 and p .59.}} בשעת הנישואין לאו ואירנה עוד היו בנערותם,{{הערה|Judith Herrin, Unrivalled Influence: Women and Empire in Byzantium (Princeton, N.J.: Princeton University Press, 2013) p. 197.}} ושלושה עשר חודשים לאחר הנישואין אירנה ילדה. כיוון שלאו היה כמעט בן עשרים בחתונה, אפשר להניח שאירנה הייתה לפחות בת ארבע-עשרה, ולכן כנראה היא נולדה בין 750 ל-755.{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 57}} אירנה באה ממשפחת סרנדרפיכיס היוונית (sarandapechys), אך לא ידוע דבר על הוריה מלבד טענתה של אירנה שהיא יתומה.{{הערה|Herrin, Women in Purple, p.55}} הבחירה באירנה כשידוך ללאו נבעה כנראה מתוך רצון לחזק את האחיזה הביזנטית במחוז היווני [[הלס]] על ידי קשרי נישואין עם משפחת אצולה מקומית, ועל ידי כך גם לקדם את התנצרותם של השבטים [[סלאבים|הסלבים]] במחוז.{{הערה|Herrin, Women in Purple, pp. 56-57}} בארבע-עשרה לינואר שנת 771 אירנה ילדה את בנה קונסטנטינוס השישי,{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 65}} ובאוגוסט 775 הקיסר [[קונסטנטינוס החמישי]] נפטר, ולאו, בנו של קונסטנטינוס החמישי, עלה לשלטון.{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 67}}

 

בארבע-עשרה לאפריל 776, לאו הכתיר את בנו קונסטנטינוס השישי ל[[קיסר-שותף]],{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 69}} תופעה נפוצה בביזנטיון בה מכתירים את יורש העצר בעודו ילד לקיסר, כדי להבטיח שאכן הוא יעלה לשלטון בבוא העת.{{הערה|שם=Herrin,195|1=Herrin, Unrivalled Influence, p. 195}} שלטונו של לאו נמשך עד לפטירתו בשנת 780, כנראה מתוצאה של חבישת כתר אשר גרם לזיהום בראשו והביא למותו (אם כי נסיבות מותו עדיין נתונות במחלוקת).{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 75}} עם מותו של לאו ב-780 אירנה מתמנה להיות ה[[עוצר (שליט)|עוצרת]] בשמו של קונסטנטינוס הקטן שהיה בן תשע בלבד,{{הערה|שם=Herrin,198|1=Herrin, Unrivalled Influence, p. 198}} נוהל מקובל שבו אלמנת הקיסר מתמנה לעוצרת עד שיגיע בנה לבגרות ויוכל לרשת את הכס.{{הערה|שם=Herrin,195}}

 

לאחר הוועידה הכנסייתית יחסי החוץ של אירנה עם קרל הגדול משתנים לרעה בעקבות כיבושיו של קרל בדרום [[איטליה]].{{הערה|שם=Herrin,91|1=Herrin, Women in Purple, p. 91}} בעקבות זאת, אירנה מבטלת את אירוסי בנה קונסטנטינוס עם בתו של קרל, רוטרודיוס, ובנובמבר 788 קונסטנטינוס מתחתן עם אישה בשם מריה.{{הערה|שם=Herrin,91}} זאת ועוד, אירנה שולחת כוחות צבאיים כנגד קרל ב-789 אך נוחלת תבוסה.{{הערה|שם=Herrin,91}} תבוסה זאת של אירנה ובנוסף הפסדים צבאיים שהיא נחלה מול ה[[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרים]] וה[[ערבים]] הכינו את הקרקע לעלייתו לשלטון של קונסטנטינוס השישי.{{הערה|92-Herrin, Women in Purple, p. 91}}

 

ב-790 קונסטנטינוס כבר בן תשע-עשרה ובשל לשלטון, והוא "נמרץ ומאוד מוכשר"{{הערה|שם=Herrin,92|1=Herrin, Women in Purple, p. 92}} כדברי תאופנס. הוא מנסה להדיח סריס בכיר המקורב לאירנה אך נכשל.{{הערה|שם=Herrin,92}} הניסיון הזה יוצר תגובה חזקה בקרב חיילים רבים שתומכים בקונסטנטינוס ובתגובה נשבעים אמונים לו בלבד ולא לאמו.{{הערה|שם=Herrin,93|1=Herrin, Women in Purple, p. 93}} אירנה חוששת מ[[מלחמת אזרחים]] ולכן היא פורשת מהשלטון, ובאוקטובר 790 קונסטנטינוס מוכר כשליט היחיד של ביזנטיון.{{הערה|שם=Herrin,93}} עם עלייתו לשלטון יחיד, קונסטנטינוס מגלה את סריסי החצר, ואת אמו אירנה הוא כולא בארמון [[אלתריוס]] (Ελευθέριος){{הערה|שם=Herrin,199}} עד לינואר 792.{{הערה|שם=Herrin,94|1=Herrin, Women in Purple, p. 94}}

 

בספטמבר 795 הוא מתחתן מחדש, אך מכיוון שגירושיו ממריה לא היו מבוססים כדבעי, אנשי כנסייה רבים מתנגדים לנישואין אלו ורואים בהם [[ניאוף]].{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 97}} על רקע החולשה של קונסטנטינוס, ב-796 אירנה משחדת אנשי צבא רבים שיעברו לצידה.{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 98}} באוגוסט 797 קונסטנטינוס מבין שאין לו עוד תומכים בחצר והוא בסכנה, על כן הוא מנסה להימלט אך הוא נתפס, וב-19 באוגוסט אירנה מצווה לעוור את בנה, את קונסטנטינוס.{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 99}}

 

[[קובץ:GoldSolidusIrene797-802Constantinople.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מטבע זהב שאירנה הטביעה עם דמותה בין השנים 797–803]]

ב-797 אירנה הופכת להיות השליטה היחידה של ביזנטיון. היא מטביעה [[מטבע]]ות הנושאים את דיוקנה,{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 100}} ומחוקקת חוקים חדשים.{{הערה|Herrin, Unrivalled Influence, p. 200}} אירנה מנסה לשקם את יחסי החוץ של ביזנטיון, וב-798 היא שולחת משלחות שלום לפרנקים ולערבים. הערבים לא מעוניינים בהפסקת אש אך קרל הגדול מקבל את הצעת השלום.{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 114}} במאי 799 אירנה נעשית חולה, ובגלל הסיכוי שמא היא תמות נוצר קונפליקט ירושה בין שני סריסים בכירים, [[סטוורקיוס]] (Σταυράκιος) ו[[אאטיוס (סריס)|אאטיוס]] (Ἀέτιος), שמנסים לקדם כל אחד את מקורביו כיורשי הכס לאחר מותה.{{הערה|שם=Herrin,117|1=Herrin, Women in Purple, p. 117}} המאבק בין השניים מגיע לקיצו עם מותו של סטוורקיוס ביוני 799 והחלמתה של אירנה, אך עדיין אירנה איבדה שליטה על אאטיוס שממשיך לקדם מקורבים לו לתפקידי מפתח.{{הערה|שם=Herrin,117}}