כנסיית הקבר – הבדלי גרסאות

* '''"קפלת המסמור לצלב" או מקום הצליבה הלטיני''' - המזבח מציין את התחנה ה-11 ב"ויה דולורוזה". [[הבשורה על פי לוקס]], פרק כ"ג 33–34 מתארת את צליבתו של ישו: "כשבאו אל המקום הנקרא גלגתא צלבו אותו שם עם הפושעים, אחד מימינו ואחד משמאלו. אמר ישוע: "אבי, סלח להם, כי אינם יודעים מה שהם עושים."{{ש}}המזבח הנוכחי נתרם ב-[[1588]] על ידי [[פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י|פרדיננדו הראשון]] מ[[בית מדיצ'י]] מ[[פירנצה]]. הוא עשוי [[כסף (יסוד)|כסף]]. הסצנות על המזבח קשורות לצליבה: המסמור לצלב, העלאת הצלב, הפייטה וההנחה בתוך הקבר. בקצה הצפוני של המזבח סמלה של משפחת מדיצ'י. הקפלה על עיטוריה עוצבה בצורתה הנוכחית ב-[[1937]] ושופצה על ידי [[אנטוניו ברלוצי]]. בין היתר שוחזר הריצוף בדגם קוסמאטי והקירות כוסו בלוחות [[גרניט]] שהובאו במיוחד מ[[אסואן]].

** '''פסיפסי התקרה''': הפסיפסים על התקרה עוצבו על ידי פייטרו ד'אקיארדי (Pietro D'Achiardi) בשנת 1842. הם התכסו בשכבות של פיח שחור בשל מנורות השמן הרבות שעטרו את התקרה, ולא נראו כמעט לעין, עד שבדצמבר 2017 עברה התקרה ניקוי מוקפד והפסיפסים חזרו לחיים. על התקרה מתואר צמח הבוקע מחוטר (חוטר מגזע ישי - רמז לישוע) ויוצר מדליונים קטנים המתארים דמויות מקראיות ודמויות מהברית החדשה ברצף המוביל מאדם וחווה ([[החטא הקדמון]]), דרך קורבנו של [[הבל]] ([[הטרמה]] לישוע), [[תיבת נוח]] (הברית הראשונה), [[משה]] המוציא מים מהסלע, משה על [[הר סיני]] (ישו הוא משה החדש), [[מלכיצדק]] (הוציא לאברהם לחם ויין - הטרמה של ישו], [[יונה הנביא]] תחת הקיקיון (שלושת הימים שבילה יונה בבטן הדג מקבילים על פי התפיסה הנוצרית לשלושת הימים שבילה ישוע בקבר), שלושת חבריו של [[דניאל]] יוצאים מהכבשן. כלומר, חלק זה של התקרה מתאר רצף של הברית הישנה מ[[בראשית]] ועד ל[[נביאים]] (יונה ודניאל נחשבים לנביאים בקרב הנוצרים). בעיגולים הגדולים בתקרה מתוארים [[דוד]], [[זכריה הנביא|זכריה]], [[ישעיהו]] ודניאל ובמרכז [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]. בין שני חלקי הגולגולתא השייכים ללטינים (מערב ומזרח) בתקרה מחברת ה[[מנדורלה]] הצלבנית המתוארת את ישוע העולה לשמים (ה[[פסיפס]] היחיד על תקרה שנשמר מהתקופה הצלבנית בארץ), בהמשך עוד שני סיפורים מהתנ"ך: דניאל בגוב האריות ויונה הנביא הנשלף מהדג. לאחר מכן במרכז [[כריסטוגרמה]] (האותיות היווניות [[כי]] ו[[רו]] - תחילת המילה היוונית כריסטוס, משיח) ומשני צדדיה מתוארות הדמויות של [[הברית החדשה]]: [[פטרוס]] ו[[פאולוס]] ובקצוות [[ארבעת האוונגליסטים]]. כל הדמויות המתוארות לעיל מ[[הברית הישנה]] ומהברית החדשה מובילות לשיא: לצלב וסביבו 12 היונים המסמלות את [[שנים-עשר השליחים|12 השליחים]] והכתובת salvus mundi: גואל העולם. למעשה התקרה מתארת את סיפור הגאולה של האנושות מהחטא שהחל עם [[אדם וחוה]], דרך הברית הישנה, הנביאים, הברית החדשה ולבסוף באמצעות הצלב.

* '''"מזבח הצליבה" או מקום הצליבה היווני''' - המזבח, שבשליטת הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, מציין את המקום שבו הועמד עמוד צליבתו של ישו והוא נחשב לתחנה ה-12 בוויה דולורוזה. המזבח עשוי כשולחן שיש. מתחת למזבח דסקית [[כסף (יסוד)|כסף]] שבמרכזה מגרעת המסמלת את "המקום המדויק" שבו עמד הצלב עליו נצלב [[ישו]]. בכל אחד מצדי המזבח לוח שיש שחור המצביע על מקום הצלבים של השודדים שנצלבו עם ישו. הצליינים עומדים בתור ארוך כדי לגעת בסלע המקורי של הגולגולתא דרך המגרעת בדסקית הכסף. סלע הגולגולתא סדוק בהתאם למסופר ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] על [[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] שהתרחשה עם מותו של ישו. לצד המזבח הוקמה ויטרינה עשויה זכוכית דרכה אפשר לראות את סלע הגולגולתא. מאחורי המזבח מתואר ישו הצלוב, מימינו תלמידו האהוב המזוהה עם יוחנן כותב הבשורה, ומשמאלו אמו מרים. בין המזבח לישו [[המנורה|מנורת]] שבעה קנים המסמלת את התפיסה הנוצרית על פיה כנסיית הקבר מהווה את התחליף ל[[בית המקדש]]. לפני המנורה [[טברנקולום]] בצורת פירמידה. ללטינים ולארמנים יש זכות שימוש במזבח האורתודוקסי, ופעם בשנה - גם לקופטים ול[[הכנסייה הסורית אורתודוקסית|סורים]]. על המזבח כיתוב ביוונית: ציטוט מהכתיבה הליטורגית של [[אבות הכנסייה]] מהמזרח: "אלוהים ששופך את הדם מרוקן את האדון המשיח". המוות של ישו הוא התרוקנות מוחלטת של האל למען בני האדם. משמאל למזבח המרכזי מזבח נוסף עם עמודים קטנים כיוון שכאשר האורתודוקסים חוגגים את ה[[מיסה]] הם זקוקים למזבח נוסף בצד כדי להכין קודם את [[לחם הקודש]]. ה[[איקונה]] מתארת שוב את עקדת יצחק, כיוון שהקרבת הלחם בכנסייה נתפסת כהקרבה המוחלטת. על התקרה מתוארים שמי מרום עם מלאכים וכוכבים והחושך שירד ברגע הצליבה למרות השעה המוקדמת. בתקרה בחלק החיצוני של האזור היווני, לכיוון הירידה על התקרה, מתוארים סיפורי הצליבה.

* "'''גבירתנו הסובלת'''" - (בלטינית: "Stabat Mater Dolorosa", עמדה האם הדואבת) היא התחנה ה-13 בוויה דולורוזה. היא מסומנת באמצעות מזבח המצוי ברשות ה[[פרנציסקנים]] שמוקדש למרים הנקרא "גבירתנו הסובלת" Stabat Mater ולידו פסל ה[[מרים, אם ישו|מדונה]] שהובא לכאן מ[[ליסבון]] ב-[[1778]]. הפסל מתאר את מרים וחרב נעוצה בלבה המזכירה את הנבואה שנהגתה על ידי [[שמעון הצדיק]] בעת הצגתו של ישו במקדש. הבשורה על פי לוקס, פרק ב' "ברכם שמעון ואמר אל מרים אמו: "הנה זה נוסד למכשול ולתקומה לרבים בישראל ולאות אשר יתנגדו לו - '''וגם בלבך את תעבר חרב''' - למען תגלינה מחשבות לב רבים." התחנה משמרת את זיכרון הורדתו של ישו מהצלב. כאן עמדה מרים וכאן נטלה את גופתו לזרועותיה. הזיהוי של תחנה זו מאוחר יחסית. בדורות הקודמים היה מקובל לקשור לעיתים את אירוע הורדה מהצלב גם ל"אבן המשיחה". בכנסייה רק שני פסלים השייכים לכנסייה הקתולית, שניהם של נשים. זה של מרים הסובלת בתחנה ה-13 וזה של הלנה עם הצלב במערת מציאת הצלב.