חולות ניצנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ רווח חסר הוסף |
מ תקלדה |
||
שורה 12:
באזור ניצנים התרחשו [[קרב]]ות מרכזיים ב[[מלחמת העצמאות]], שבמהלכם כבש [[הצבא המצרי]] את האזור, ובפרט את קיבוץ [[ניצנים]], ולאחר מכן גורש בידי [[צה"ל]].
בשנת 1962 זוהה אזור ניצנים ביחד עם שלושה אתרים אחרים לחוף הים התיכון, כמתאים להקמת כור גרעיני{{הערה|{{דבר|דוד מושיוב|לא שאלת יוקרה|1972/11/15|00803}}}} משולב לאספקת חשמל והתפלת מי ים{{הערה|{{דבר||האם כדאי יהיה להמתיק מי ים בכור גרעיני דו תכליתי?|1966/03/10|01900}}}}. בשנת 1974 התקדמו הדיונים להקמת כור גרעיני בישראל וניצנים נחשב לאתר המוביל{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|ראשי רשויות בררום נגד הקמת כור גרעיני|1974/12/30|01204}}}}. במקום בוצעו בדיקות גאולוגיות מחשש שבקע בים או תנודות קרקע בקרבת חולות ניצנים יסכנו את הכור{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|"בקע בים" מעמיד
בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]] הועלתה הצעה להעתיק את כל יישובי [[גוש קטיף]] לאזור ניצנים, וליישבם בארבעה יישובים באזור. תוכנית זו זכתה להתנגדות רבה מצד ארגוני [[איכות הסביבה]], אך לתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[אריאל שרון]], שהכריז שיש להקל על המתיישבים המפונים ככל האפשר. תוכנית התיישבות במתחם ניצנים גררה ספקות רבים לגבי עתיד ה[[דיונה|דיונות]] הייחודיות בישראל. מתחם ארבעת היישובים על פי התוכנית היה אמור לקום על כ-500 דונם בלבד, אך רבים מהמפונים רצו לייעד עוד כ-4,500 דונם גם ל[[חקלאות]], דבר שהיה גורם להרס הדיונות ולהרס שמורת הטבע. כתוצאה ממאבק סביבתי, נבנה בסופו של דבר יישוב אחד בלבד - [[באר גנים]], ובנוסף הורחב היישוב [[ניצן (יישוב)|ניצן]], שניהם על חשבון שטחים חקלאיים.
|