הבדלים בין גרסאות בדף "ערך (כלכלה)"

הוסרו 3 בתים ,  לפני שנתיים
מ
←‏סקירה: הגהה, ניסוח, עריכה
מ (←‏סקירה: הגהה, תיקון קישור)
מ (←‏סקירה: הגהה, ניסוח, עריכה)
מידע נוסף על שווי השוק נגזר מהתדירות שבה מתרחשות עסקאות, התדירות מלמדת אותנו עד כמה רכישת הטובין הינה בעלת ערך לאורך זמן.
 
במילים אחרות, מה שקובע את הערך הוא -: כמה פריט או מצב מסוים שווים יחסית לפריט או מצב אחרים. ערך כלכלי מבוטא כ"כמה" מפריט (או ממצב) רצוי מסוים יינתנו בתמורה לפריט (או מצב) רצוי אחר. קיימים הבדלים בשיטות להערכת הערך הכלכלי בין האסכולות השונות של התיאוריה הכלכלית; השיטות השונות הן תוצר של [[תיאורית ערך|תיאורית הערך]] של כל אסכולה. תיאוריות הערך מהוות חלק מהותי מההבדלים והמחלוקות בין האסכולות השונות של התיאוריה הכלכלית.
 
== הסברים למושג ערך ==
בזרם קלאסי אחר, [[קרל מרקס|מרקס]] הבחין בין המושגים: "ערך לצורך שימוש" (הערך שסחורה מספקת לקונה המבצע בה שימוש); "עלות העבודה" המכונה על ידו - "ערך" (שהוא זמן העבודה ההכרחי להפקת המוצר/השירות); ו"מחיר" (שהוא כמה זמן-עבודה ניתן להפיק על ידי מכירת הסחורה, מה שכונה על ידי סמית' - ערך "ציווי העבודה"). לפי הפרשנות המקובלת של [[תאוריית הערך של העבודה|"תאוריית הערך של העבודה"]], מרקס (כמו ריקרדו),  פיתח את "תיאוריית המחיר של העבודה", שבה המטרה של ניתוח הערך היתה לאפשר חישוב [[מחיר יחסי|מחירים יחסיים]]. [[תאוריית הערך של העבודה|אחרים]] רואים את המושג "ערך" כחלק מפרשנותו הסוציו-פוליטית ומביקורתו על הקפיטליזם וחברות אחרות, ומכחישים כי הוא נועד לשמש כקטגוריה של כלכלה. לפי פרשנות נוספת, המטרה של מרקס היתה תיאוריה שלמה בנושא "הדינמיקה של יצירת המחירים", אך הוא לא השלים אותה.
 
ב- 1860 פרסם [[ג'ון ראסקין]] ספר ובו ביקורת מנקודת מבט מוסרית על המושג הכלכלי ערך. הוא קרא לספרו ''Unto This Last'', והנקודה המרכזית שלו היתה: "זה בלתי אפשרי להסיק, על כל מסה נתונה של עושר שנרכש, רק על ידי עצם קיומו, אם זה אומר טוב או רע לאומה בה הוא קיים; וערכו האמיתי תלוי בסימן המוסרי הקשור אליו, כשם שכמות מתמטית תלויה בסימן האלגברי המצורף אליה. כל צבירה של עושר מסחרי עשויה להצביע, מחד, על תעשיות אמינות, שימוש מתקדם באנרגיות, ותהליכי יצור פרודוקטיביים; או, מאידך גיסאמנגד, הוא עשוי להצביע על נהנתנות, חומרניות, עריצות חסרת רחמים, תחמנותותחמנות הרסנית". [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי|גנדי]] קיבל השראה רבה מספרו של ראסקין ופרסם פרפרזה על כך בשנת 1908.
 
כלכלנים כגון [[לודוויג פון מיזס]] טענו כי "ערך", כשהכוונה היא למחיר, הוא תמיד תוצאה של שיקול דעת סובייקטיבי. לא ניתן לקבוע למשהו (פריט או שירות) מחיר בלי לקחת בחשבון את השיקולים האלה, כפי שהם מתבטאים בשווקים. לכן, זה שגוי לומר כי הערך הכלכלי של פריט (או שירות) שווה לעלות הייצור שלו או לעלות החלופה שלו.
 
[[סילביו גסל]] התכחש לתיאוריות הערך בכלכלה. הוא חשב שתאוריות הערך הינןהן חסרות תועלת ומונעות מהכלכלה להפוך למדע; וכי מדיניות מטבע המתבססת על תיאוריות ערך נידונה להיכשל.<ref>https://biblio.wiki/wiki/The_Natural_Economic_Order/Part_III/Chapter_3</ref>
 
ערך במובן הבסיסי ביותר יכול להיקרא "ערך אמיתי" או "ערך ממשי". זהו מדד של ערך המבוסס אך ורק על התמורה הנגזרת מהצריכה של המוצר או השירות. ערך הנגזר מהתמורה מאפשר למוצרים או לשירותים להימדד על סמך התוצאה הצפויה מצריכתם, במקום להתבסס על תאוריות ביקוש והציע הנתונות למניפולציה. לדוגמה: ה"ערך האמיתי" של ספר אשר נמכר לסטודנט ב- 50 ש"ח, וכתוצאה מקריאתו לא צפוי שהוא יתרום להגדלת משכורתו העתידית  - הוא אפס; לעומת זאת, ה"ערך האמיתי" של אותו ספר, אשר  נמכר בחנות יד שנייה במחיר של 0.5 ש"ח, וכתוצאה מקריאתו מספק לקורא תובנה הצפויה לאפשר לו להרוויח 100,000 ש"ח נוספים - הוא 100,000 ש"ח. ערך זה מחושב על ידי מדדים של [[החזר השקעה|החזר ההשקעה]] במקום על מדידת עלויות הייצור או משוואות ביקוש והיצע. לפי שיטה זו לכל מוצר (או שירות) יש ערך שונה כתלותכאשר תלוי בתרומה הנגזרת ממנו לצרכן ספציפי.
 
== מושגים קשורים ==
220

עריכות