פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
|תמונה=[[קובץ:Rød dansk malkerace RDM.jpg|280px]]
|מקרא= {{תנ"ך|במדבר|יט}}
|משנה= [[מסכתסדר פרה|פרהטהרות]], [[סדר{{ויקיטקסט|משנה טהרות]]פרה|מסכת פרה}}
|ברייתא=[[תוספתא]], {{ויקיטקסט|תוספתא/פרה/ב|מסכת פרה}}
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
בספרות [[חז"ל]] מופיע סיפור, על [[גוי]] שהתייחד ב[[כיבוד אב]], וסירב להפריע את מנוחת אביו, כדי למכור לחכמי ישראל אבן שהייתה דרושה ל[[חושן]] (אחד מ[[בגדי כהונה|בגדי הכהונה]] בבית המקדש), ובכך הפסיד את העסקה, וכעבור תקופה זכה שתיוולד בעדרו, פרה אדומה שנמכרה בעבור הון רב, לאותם החכמים.
 
==הכנת אפר פרה אדומה לאחר חורבן בית המקדש==
ה[[רא"ש]] בפסקיו{{הערה|חולין פרק ח אות ד}} מוכיח שבתקופת האמוראים (300–400 שנה לאחר החורבן) עדיין השתמשו באפר פרה אדומה.{{ש}}
בקהילת [[ביתא ישראל]] המשיכו להשתמש באפר פרה אדומה ליצירת מי חטאת. ככל הנראה הכשירו גם פרות בגוון חום-בהיר{{הערה|יוסי זיו, [http://www.herzog.ac.il/vtc/0077304.doc מילה בידי אישה בספרות חז"ל ובמנהג יהודי אתיופיה], נטועים יא-יב (אלול תשס"ד), עמודים 39-54}}. מנהג זה נפסק ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] בגלל [[מלחמת האזרחים האתיופית]] שלא אפשרה שהייה מחוץ לכפר, וכן חוסר באפר פרה אדומה. הפּרה האדומה האחרונה נשחטה בשנת [[1952]]{{הערה|1=[[יעקב גונצ'ל]], ''' תְאְזַזֵה שֶנְבֶת''', [[ארץ אחרת]] 35, אוגוסט-ספטמבר 2006}}.