פקיסטן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הוספתי מידע על הניסיונות הלא מותלחים ליצירת שלום באזור |
||
שורה 59:
ג'ינה כיהן כמושל הכללי הראשון של פקיסטן, הוביל את מאמצי השיקום של מיליוני פליטים, ועיצב את מדיניות המדינה המוסלמית החדשה עד מותו בשנת [[1948]].
עד [[1971]] הורכבה פקיסטן משני אזורים: פקיסטן המערבית, ממערב להודו ופקיסטן המזרחית, ממזרח להודו שהפרידה בין החלקים. ב-1971 התמרדה פקיסטן המזרחית ובעזרת כוחות הודיים הפכה למדינה עצמאית, היא [[בנגלדש]]. בשנת 1971 ביצע השלטון הצבאי הפקיסטני [[רצח עם]] באזרחיה ה[[הינדים]] והמוסלמים של בנגלדש הידוע כ"[[רצח העם הבנגלי]]". חבל [[קשמיר]] (שבו רוב האוכלוסייה היא [[אסלאם|מוסלמית]]) הוא אזור הנתון במחלוקת בין הודו לפקיסטן עוד מתקופת הכרזת העצמאות של שתי המדינות, לאחר שמרביתו הועבר לריבונות הודית. כמעט מיד לאחר הכרזת העצמאות פתחו פקיסטן והודו במלחמה על קשמיר, ולאחר מכן נלחמו עליו שוב ב-[[1965]] וב-[[1971]], והשתתפו בעימות מוגבל נוסף ב-[[1999]] ([[מלחמת קארגיל]]). על אף שפקיסטן הפסידה ברוב הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע. מצב זה גורם לאי-יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן, שהוחמרה לאחר ששתי המדינות השיגו יכולות [[נשק גרעיני|גרעיניות]]. בשנות ה-[[2000]] נעשו מספר ניסיונות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, אך אלו לא נחלו הצלחה.
ההיסטוריה הפוליטית של פקיסטן מתחלקת בין תקופות של רודנות צבאית לבין משטרים דמוקרטיים אזרחיים. אף על פי שפקיסטן הפסיקה להיות [[דומיניון]] ב-[[23 במרץ]] [[1956]], עם כינון [[חוקה]] והכרזת המדינה כ[[רפובליקה אסלאמית]], הצבא השתלט על המדינה ב-[[1958]] ושלט בה במשך 10 שנים. השלטון האזרחי חזר לאחר [[מלחמת הודו פקיסטן (1971)]], אבל הופסק בסוף שנות ה-70 עם הוצאתו להורג של [[זולפיקר עלי בהוטו]] (Zulfiqar Ali Bhutto), שהורשע ברצח יריב פוליטי, בפסק דין שנוי במחלוקת של בית המשפט העליון של פקיסטן.
| |||