שחיקה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TL2018 (שיחה | תרומות)
הרחבה: הרחבת ערך קצר, הוספת מידע ומקורות מידע רלוונטיים
TL2018 (שיחה | תרומות)
שורה 30:
# ''מחסור במשאבים'' – בשלב השני מחסור במשאבים, כגון משוב, תגמולים, ביטחון בתפקיד ותמיכה מצד הממונה, מגביל את היכולת של העובד לעמוד בדרישות העבודה, ולבסוף מוביל להתנהגויות נסיגה, ניכור וחוסר מעורבות.
 
=== 2. כלים למדידת שחיקה ===
בתחילת שנות ה-70, כאשר המחקר בתחום השחיקה היה צעיר, מרבית המחקרים התבססו על חקר מקרים, באמצעות שימוש בראיונות עומק עם עובדים בתחום של מתן שירות<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=Maslach, C.|שם=Burned-out|כתב עת=Human Behavior|כרך=5|סדרה=9|עמ=16-22|שנת הוצאה=1976}}</ref>. בשנות ה-80 המחקר פנה למדידה כמותית של הגורמים וההשלכות של שחיקה, ופותחו מספר כלים מחקריים למדידה שיטתית של שחיקה, חלקם באמצעות סקרים ושאלונים<ref name=":2" /><ref name=":4">{{צ-ספר|מחבר=Maslach, C., & Jackson, S. E.|שם=The Maslach Burnout Inventory|מו"ל=Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.|שנת הוצאה=1986}}</ref>, וחלקם באמצעות בחינה של מדדים פיזיולוגיים כגון רמות הקורטיזול בדם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Samuel Melamed, Ursula Ugarten, Arie Shirom, Luna Kahana|שם=Chronic burnout, somatic arousal and elevated salivary cortisol levels|כתב עת=Journal of Psychosomatic Research|כרך=46|עמ=591–598|שנת הוצאה=1999-06|doi=10.1016/s0022-3999(99)00007-0|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/s0022-3999(99)00007-0}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Giorgio Grossi, Aleksander Perski, Mirjam Ekstedt, Thorbjörn Johansson|שם=The morning salivary cortisol response in burnout|כתב עת=Journal of Psychosomatic Research|כרך=59|עמ=103–111|שנת הוצאה=2005-08|doi=10.1016/j.jpsychores.2005.02.009|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.jpsychores.2005.02.009}}</ref>.