רצח מלה מלבסקי – הבדלי גרסאות

ב-[[10 במרץ]] [[1985]] נמצאה גופתה של מלבסקי, תיירת יהודייה, ניצולת שואה, בת 59 מ[[ניו יורק]] שהגיעה לישראל כשבועיים קודם לכן. הגופה נמצאה על דרך עפר בחולותבסמוך ל[[תלשדה ברוךדב]] בצפון העיר [[תל אביב]] כשראשה רצוץ וגופתה מרוטשת מפגיעת מכונית. כיוון החקירה העיקרי של המשטרה היה שמלבסקי נדרסה ב[[תאונת פגע וברח]], ככל הנראה בידי [[משאית]]. במשך מספר חודשים לא ארעה התקדמות בחקירה עד אשר נודע לאחותה של מלבסקי שהיתהשהייתה תושבת ישראל שלמלבסקי היה חשבון בבנק לאומי בתל אביב שהועבר לסניף בירושלים. משבקשה לקבל פרטים אודות החשבון מצאה כי כל הכסף שהיה בו נמשך באמצעות יפוי כח שאותו חשבה למזוייףלמזויף שכן כתב היד שונה מכתב היד של אחותה המנוחה.

לאחר שאחותה של מלבסקי דיווחה למשטרה על החשד בגניבת כספה של מלבסקי, נבדק כיוון חקירה חדש, והתגלה שחשבון הבנק של מלבסקי ב[[ירושלים]] התרוקן מהכספים שהיו בו בסך של מעל 50 אלף דולר אמריקאי. נמצא כי אישה בשם חוה יערי, שעבדה בבנק כיועצת לניירות ערך זרים, היא שטיפלה בחשבונות. המשטרה ביצעה האזנות סתר ממושכות לטלפון שלה והחלה לטמון לה מלכודות כדי לקבל ראיות מוצקות שיאששו את החשד שהיא הרוצחת. אחת מהמלכודות הללו הייתה כשנשלחה אליה לעבודה בבוטיק לבגדים שוטרת סמויה, שאמרה לה לתומה כי היא מוכרת לה. לאחר מכן התקשרה אותה שוטרת ליערי ואמרה לה כי היא יודעת מהיכן היא מוכרת לה: "שראתה אותה עם הנרצחת מלהממלה מלבסקי". יערי, שחששה שנתפסה, התקשרה מבוהלת לידידתה אביבה גרנות, רוקחת ירושלמית במקצועה, ואף הציעה לדרוסלפגוע אותהבה באמצעות [[מחבת]]. כך היו למשטרה [[דיני הראיות|ראיות]] מוצקות כי היא הייתה שותפתה לרצח.

השתיים נעצרו והכחישו בחקירתן את מעורבותן ברצח, אולם בהמשך החקירה אביבה גרנות נשברה, הודתה במעורבות ברצח, וסיפרה כי יערי ביצעה את הרצח בסיועה. הודאתה של גרנות הובילה להחלטת המשטרה לעמת ביניהן, וכך התפתח ביניהן במהלך העימות סכסוך שבו השתיים הטיחו האשמות האחת כלפי השנייה, וכך מסרו למשטרה ראיות חותכות ופרטים רבים שתאמו את הממצאים בזירת הרצח, שעליהם בוסס חלק מרכזי מכתב האישום. הסתבר כי יערי וגרנות גרו באותו הבניין בירושלים, וכך התיידדו ופעלו במשותף לגניבת כספה של מלבסקי, אותו בזבזו בקניית מוצרים שונים. אחד הגורמים שליבו את הכעס בין השתיים נבע מכך שגרנות גילתה במהלך החקירה שחברתה חוה יערי העבירה לה סכום כסף קטן של 5,000 דולר מתוך כספה של מלבסקי, ואת היתר לקחה לעצמה. אמצעי התקשורת באותה התקופה עסקו רבות בשאלה מי מהשתיים היא הרוצחת, ומי סייעה בביצועו. גרנות הוצגה אז כאישה המשפיעה, אולם ראש צוות החקירה [[מישל חדאד (עורך דין)|מישל חדאד]] (שגם כתב ספר על הפרשה) סבור שיערי היא הרוצחת וגרנות סייעה לה.

משפטן של השתיים התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטים [[חנה אבנור]], [[ישראל גלעדי (שופט)|ישראל גלעדי]] ו[[יוסף גולדנברג]]. במהלך המשפט, הסתבר כי מלבסקי התיידדה עם יערי, וזאת ניצלה את האמון שמלבסקי נתנה בה כדי שתוכל לבצע את זממה ותרוקן את חשבון הבנק שלה. כשמלבסקי הגיעה לארץ, היא גילתה שכספה הועבר למקום אחר ללא ידיעתה ולא על ידיה, וכשנודע ליערי שמלבסקי החלה בניסיונות לברר היכן כספה, היא החליטה בשיתוף ידידתה גרנות לרצוח אותה. השתיים פיתו את מלבסקי לנסיעה משותפת ויזומה מראש, ובהגיען לחולות [[תל ברוך]], החלו השתיים להתעלל בה עד שמתה. אחת מהן פצעה את מלבסקי בראשה באמצעות חבטת [[מערוך]] חזקה. לאחר שנפלה מלבסקי על הרצפה גוססת, הן דרסו אותה במכונית וריטשו את גופה מספר פעמים וכך הביאו למותה. עד היום לא ברור מי משתיהן היא זו שהכתה במערוך, כי כל אחת מהן האשימה את השנייה. לאחר שווידאו את מותה, הסתלקו יערי וגרנות מהמקום.

[[פרקליטות המדינה|הפרקליטה]] במשפט הייתה [[פנינה דבורין]]. במהלך החקירה בבית המשפט הציגה בפני החשודה ה[[מערוך]] שבאמצעותו אחת מהשתיים חבטה בראשה של מלבסקי.

הרצח עורר הד תקשורתי רב, הן בגלל מעשה הרצח עצמו, שהיה מזעזע וחמור, והן בשל העובדה שיערי היא אשתו של כתב הטלוויזיה [[אהוד יערי]] ושניהןוגרנות הן נשים מהמעמד הבינוני-גבוה, ללא רקע עברייני קודם. הזעזוע גבר כיוון שהרצח נעשה בעבור בצע כסף, על ידי נשים מבוססות כלכלית: גרנות הייתה בעלת בית מרקחת ויערי הייתה פקידה בבנק ואשתו דאז של העיתונאי [[אהוד יערי]]. עם זאת, לאחר שהורשעה, החליט יערי להתגרש מחוה בשל הרצח שביצעה.

על השתיים הוטל ב-[[1987]] מאסר עולם. בפסק הדין כתבו השופטים על יערי וגרנות: "הרצחתן וגם ירשתן?". ב-[[1989]] נדחה ערעורן לבית המשפט העליון.{{הערה|ע"פ 79/87‏87 ‎אביבהאביבה גרנות וחוה יערי‎יערי ‎נגדנגד מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 617, ניתן ב-10 באוקטובר 1989;{{ש}}{{מעריב|דורון מאירי|ביהמ"ש העליון דחה את ערעוריהן של יערי וגרנות|1989/10/11|00902}}}} לאחר קציבת עונשן בידי הנשיא [[עזר ויצמן]], ולאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה, שוחררו השתיים ממאסר לאחר כ-14 שנים, בשנת [[2000]]. גרנות נפטרה ב-[[18 בדצמבר]] [[2015]].{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל וגלעד מורג|נפטרה הרוצחת שהסעירה את המדינה|4741791|21 בדצמבר 2015}}}}