שער שכם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏השער העות'מאני: השער סגור בתקופה הירדנית בגלל הקו העירוני, הרחבה
מ במקור בהערה כל זה כתוב דוקא על השער החדש
שורה 23:
===השער העות'מאני===
בשנת [[1538]], בתקופה העות'מאנית, נבנה השער הנוכחי, כחלק מהחומה העות'מאנית, כאמור על גבי השער הרומי שחלק ממנו נהרס. המגדלים הרומיים שימשו כיסודות למגדלים העות'מאניים, ובחדרים הצלבניים-ממלוכיים נבנו קירות עבים, אשר שימשו כיסודות לשער העות'מאני. מבנה השער מפותל, כמו בשערים קדומים רבים, כאשר על הנכנסים נכפית הליכה מפותלת, פנייה שמאלה וימינה, וזאת על מנת למנוע מאויב המסתער על השער להיכנס במהירות אל תוך העיר.
 
השער נסגר בתקופה שבין הקמת המדינה למלחמת ששת הימים, כי סמוך לו עבר "הקו העירוני" - הגבול בין ישראל וירדן. מיד לאחר המלחמה הציע משה דיין להבקיע שער חדש יותר כדי לסמל את הניצחון הגדול, ואף הציע לו שם – "שער השבות", אך התוכנית נגנזה.<ref>{{Cite news|url=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/875/608.html|title=זה מה שנשער: סודות שערי העיר העתיקה בי-ם|newspaper=NRG|language=he|access-date=2018-09-16}}</ref>
 
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] [[חפירות ארכאולוגיות|נחפר]] אזור השער בשנים 1934–1937. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], בתקופת השלטון [[ממלכת ירדן|הירדנית]], נבנה גשר מעל לשרידים הקדומים, ונערכו חפירות ארכאולוגיות בשנים 1964–1967. בתקופה הישראלית נערכו חפירות במתחם השער בשנים 1980–1984, וכן יושמה אז תוכנית [[שימור מבנים|לשימורו]].{{הערה|ראו: [[אלי שילר]], שיקום שער שכם, ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו, '''אריאל''', 45-44, (עורך: אלי שילר), ירושלים 1986, עמ' 151-148.}}