הר חרמון – הבדלי גרסאות

ההר נזכר לראשונה ב[[ספר דברים]], בתיאור חבל הארץ ב[[עבר הירדן]] שכבש [[משה רבנו|משה]] מ[[סיחון מלך האמורי]] ומ[[עוג מלך הבשן]]: {{ציטוטון|וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד '''הַר חֶרְמוֹן''', צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן '''שִׂרְיֹן''' וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ '''שְׂנִיר'''}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ג|ח|ט}}.}}, וכן: {{ציטוטון|מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְעַד '''הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן'''}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ד|מח}}, בקופטית "קרח" - ייתכן שמקור השם שיאון הוא מצרי.}}.▼

עם חציית [[נהר הירדן|הירדן]] בידי בני ישראל, נזכר היישוב בעל גד, ששכן למרגלות החרמון, כנקודה הצפונית ביותר אליה הגיע [[יהושע בן נון]] בכיבושיו בארץ: {{ציטוטון|מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת '''הַר חֶרְמוֹן'''}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יא|יז}}, וכן {{תנ"ך|יהושע|יא|ג}}, {{תנ"ך|יהושע|יב|א}}, {{תנ"ך|יהושע|יב|ה}}.}}. יתר הר חרמון ורכס [[מול הלבנון]] נותר בשלב זה בגדר "הארץ הנשארת", שנותר לכבוש אותה: {{ציטוטון|וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת '''הַר חֶרְמוֹן''' עַד [[לבוא חמת|לְבוֹא חֲמָת]]}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|ה}}, וכן {{תנ"ך|יהושע|יג|יא}}, {{תנ"ך|שופטים|ג|ג}}.}}.▼

באזור ההר, כמו ביתר אזור [[הגולן]] ו[[הבשן]], ישבו בני חצי [[שבט מנשה]]: {{ציטוטון|וּבְנֵי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ מִבָּשָׁן עַד '''בַּעַל חֶרְמוֹן וּשְׂנִיר וְהַר חֶרְמוֹן'''}}{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ה|כג}}.}}.▼

מלבד אזכוריו הרבים של החרמון בתיאור כיבוש [[עבר הירדן]] ו[[ארץ כנען]], ההר נזכר באופן סמלי גם בספר [[תהילים]] ובספר [[שיר השירים]]: {{ציטוטון|אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה '''מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן''' מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים}}{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|ד|ח}}.}}, וכן: {{ציטוטון|צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם '''תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן''' בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ}}{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|פט|יג}}.}}, וכן: {{ציטוטון|'''כְּטַל חֶרְמוֹן''' שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן}}{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קלג|ג}}.}}. בנוסף, נזכר במקורות המונח "חרמונים": {{ציטוטון|עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ '''מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים''' מֵהַר מִצְעָר}}{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|מב|ז}}.}}.▼

ב[[תקופת בית שני]] כבש את ההר [[אלכסנדר ינאי]], וגייר את ה[[יטורים]] שישבו בו. באותה תקופה התקיימה בהר גם מושבת חכמי [[בני בתירא]]. בתקופה המודרנית קרא וכתב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם :"לנו יהיה כתר החרמון".▼