|
=== הרייכסטאג של האימפריה הרומית הקדושה ===
הדיאט האימפריאלי (הרייכסטאג) הורכב תחילהבמאה ה-13 משני בתים-: בית האלקטורים ובית הנסיכים, (נכוןשתפקידם למאה ה-13). מטרתם הראשית אז של שני בתים אלו הייתההיה לייעץ לקיסר עלבנושא פעולותיו והחלטותיו. למרותלעיתים ששני הבתים היו היחידים מאלו שהרכיבו רשמית את הרייכסטאג דה פקטוקרובות השתתפו לעיתים קרובות גם נציגויותנציגים של הערים האימפריאליות באסיפות, (אך עם זאת לא הוכרו רשמית כחלק מהרייכסטאג עד שנת 1489 ורק עד אחרי שלום ווסטאפליה למעשה הן הוכרו כבעלות ערך הצבעה שווה ככל שאר שני הבתים האחרים). בכל מקרה [[דה יורה]] היו כל שלושת הבתים דרכים שונות שהמשותף לכולם הוא יצוג העם של האימפריה באספה. ההרכב של האספה היה:{{הערה|שם=greenwood|{{צ-ספר|שם=The Holy Roman Empire, a Dictionary Handbook|מו"ל=Greenwood Press|שנת הוצאה=1980|עמ=108}}}}
# בית האלקטורים: כל ששת הנסיכים הבוחרים חוץ ממלכת בוהמיה (שלקחה חלק רק בבחירות של קיסר חדש){{הערה|שם=greenwood}}
# בית הנסיכים{{הערה|שם=greenwood}}
# בית הנכסים האימפריאליים{{הערה|שם=greenwood}}
האספה משנת 1356 בה נחתמה בולת הזהב התנהלה כך{{הערה|שם=greenwood}}.
בידי הארכיקנצלר (archichancellor) האימפריאלי (שהיה גם [[ארכיבישוף]] מיינץ), הייתה הסמכות לזמן את נציגי הנכסים האימפריאליים לאספה. עם זימון הנציגים לאספה, היה עליהם לדון ביחד, להגיע לכלל החלטה ולהגיש בסופו של דבר הצעה לקיסר כדי שיוכל לדון בה. הקיסר, או לעיתים נציגו, היו יכולים לקבל את ההצעה או לסרב לה. כלומר, אף לא אחד מן הגופים היה יכול לאשר חוק מלבד הקיסר{{הערה|שם=greenwood}}.
=== הרכב פוליטי ===
| 