זהות מינית – הבדלי גרסאות

'''זהות מינית''' היא האופן שבו האינדיווידואל חושב על עצמו מבחינת המשיכות הרומנטיות או המיניות שלו.<ref name{{הערה|שם="Reiter">|{{cite journal |author=Reiter L |title=Sexual orientation, sexual identity, and the question of choice|journal=Clinical Social Work Journal|volume=17 |pages=138–50|year=1989}}[http://www.springerlink.com/content/g248324552457105/]</ref>}} זהות מינית יכולה גם להתייחס ל'''זהות הנטייה המינית''', אשר משמעותה הזדהות האינדיווידואל על פי [[נטייה מינית]] או חוסר הזדהות עם נטייה מינית.<ref name{{הערה|שם=apa2009>|{{cite journal|title=Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation|publisher=American Psychological Association|pages=63, 86|date=2009|url=http://www.apa.org/pi/lgbc/publications/therapeutic-response.pdf|quote=Sexual orientation identity—not sexual orientation—appears to change via psychotherapy, support groups, and life events.}}</ref>}} זהות מינית והתנהגות מינית קשורים ביחס הדוק לנטייה מינית, אך נבדלים ממנה,<ref name{{הערה|שם="Reiter"/>}} מכיוון ש"זהות" מתייחסת לתפישה העצמית של הפרט, ו"התנהגות" מתייחסת לפעולות שמבצע הפרט, ו"נטייה מינית" מתייחסת למשיכות הרומנטיות או המיניות בפועל של הפרט.

מודלים היסטוריים התייחסו להתהוות הזהות המינית כמשהו שרלוונטי רק למיעוטים מיניים, בעוד המודלים העכשוויים נוטים לראות את התהליך כמשהו אוניברסלי יותר, ובוחנים את נושא הזהות המינית בתוך הקשרים של תאוריות זהויות ותהליכים חשובים אחרים.<ref name{{הערה|שם="Dillon, F. R. 2011 pp.649-670">|Dillon, F. R., Worthington, R. L., & Moradi, B. (2011). Sexual identity as a universal process In S. J. Schwartz, K. Luyckx, & V. L. Vignoles (Eds), Handbook of identity theory and research (Vols 1 and 2), (pp.649-670). New York, NY: Springer Science + Business Media</ref>}}

זהות מינית מתוארת כמרכיב של הזהות של הפרט, אשר משקף את התפישה העצמית המינית שלו. המרכיב הזה הוא רק אחד מהמרכיבים הזהותיים שעל הפרט לשלב לתוך הזהות הכללית, הרב-ממדית שלו. מרכיבים אחרים כוללים זהות מוסרית, דתית, אתנית, מקצועית, וכן הלאה.<ref>{{הערה|Luyckx, K., Schwartz, S. J., Goossens, L., Beyers, W., & Missotten, L. (2011). Processes of personal identity formation and evaluation. In S. J. Schwartz, K. Luyckx, & V. L. Vignoles(Eds), Handbook of identity theory and research (Vols 1 and 2) (pp.77-98). New York, NY: Springer Science + Business Media</ref>}}

הזהות המינית יכולה להשתנות במהלך החיים, והיא יכולה לעמוד או שלא לעמוד בקנה עם הציפייה החברתית למין המיוחס של הפרט (מי שמיוחס כזכר מצופה להימשך לנשים, מי שמיוחסת כנקבה מצופה להימשך לגברים), והיא יכולה להיות מתואמת או בלתי מתואמת להתנהגות המינית בפועל, או לנטייה המינית של הפרט.<ref>{{הערה|Sinclair, Karen, About Whoever: The Social Imprint on Identity and Orientation, NY, 2013 {{ISBN|9780981450513}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Rosario et al.">|{{cite journal | last1 = Rosario | first1 = M. | last2 = Schrimshaw | first2 = E. | last3 = Hunter | first3 = J. | last4 = Braun | first4 = L. | year = 2006 | title = Sexual identity development among lesbian, gay, and bisexual youths: Consistency and change over time | url = | journal = Journal of Sex Research | volume = 43 | issue = 1| pages = 46–58 | doi=10.1080/00224490609552298| pmc = 3215279 }}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Concordance/discordance in SO">|{{cite journal|first=Michael W.

|last=Ross|author2=Essien, E. James |author3=Williams, Mark L. |author4= Fernandez-Esquer, Maria Eugenia. |title=Concordance Between Sexual Behavior and Sexual Identity in Street Outreach Samples of Four Racial/Ethnic Groups|publisher=American Sexually Transmitted Diseases Association|year=2003|pmid=12567166|journal=Sexually Transmitted Diseases|volume=30|issue=2|pages=110–113|doi=10.1097/00007435-200302000-00003}}</ref>}} לדוגמה, אנשים שהם [[גייז]], [[לסביות]] או [[ביסקסואלים]] על פי נטייתם המינית עלולים שלא להזדהות ככאלה במרחבים [[הומופוביה|הומופוביים]] או [[הטרוסקסיזם|הטרוסקסיסטיים]]. במחקר שנערך בארצות הברית ב-1990 על ידי הארגון החברתי למיניות, רק 16% מנשים ו-36% מגברים אשר דיווח על נטייה הומוסקסואלית כלשהי היו בעלי זהות הומוסקסואלית או ביסקסואלית.<ref name{{הערה|שם=survey>|{{cite book|title=The Social Organization of Sexuality: Sexual Practices in the United States|last=Laumann|first=Edward O.|year=1994|publisher=[[University of Chicago Press]]|url=https://books.google.com/books?id=72AHO0rE2HoC&pg=PA4&lpg=PA4&dq=the+social+organization+of+sexuality+1990&source=web&ots=kHfFtQQH7j&sig=ZS5sk4GqzcR4e8mLVIHTNPsHt-Y#PPA299,M1|pages=298–301}}</ref>}} באופן דומה, ביסקסואלים רבים מזדהים בתור גייז או לסביות, בשל [[ביפוביה]] רווחת ומחיקה ביסקססואלית בקהילת ה[[להט"ב]]. זהות מינית מקושרת יותר להתנהגות מינית מאשר נטייה מינית. במחקר מ-1990, 96% מנשים ו-87% מגברים עם זהות מינית הומוסקסואלית או ביסקסואלית קיימו יחסי מין בפועל עם אדם מאותו המגדר, בניגוד ל-32% מנשים ו-43% מגברים בעלי משיכה לבעלי אותו המגדר. בסיכום תוצאות המחקר נכתב: "התפתחות הזדהות-עצמית כהומוסקסואל או גיי היא מצב פסיכולוגי וחברתי מורכב, דבר אשר, בחברה הזו, ניתן לבצע במרוצת הזמן, ולעיתים קרובות תוך כדי מאבק אישי וספק-עצמי ניכרים, שלא לומר אי-נוחות חברתית.""<ref name{{הערה|שם=survey />}}

מיניות בלתי מתויגת היא מצב שבו הפרט בוחר לא להגדיר את זהויות המינית. הזדהות כזו יכולה להיות תוצאה מספק לגבי הנטייה המינית, או חוסר מוכנות להתיישר על פי הגדרות חברתיות, או חוסר רצון לייצר ציפיות לגבי המשיכות שלהם. מצב זה יכול גם להיות תוצאה של חוסר מוכנות להתמודד עם השתייכות למיעוט מיני, על כל ההשלכות של הדבר.<ref name{{הערה|שם="ReferenceB">|{{cite journal | last1 = Diamond | first1 = Lisa M | year = 2007 | title = A dynamical systems approach to the development and expression of female same-sex sexuality | url = | journal = Perspectives on Psychological Science | volume = 2 | issue = 2| pages = 142–161 | doi=10.1111/j.1745-6916.2007.00034.x}}</ref>}} פרטים המסרבים להגדרת זהותם המינית נוטים לראות מיניות כדבר נזיל, ונוטים יותר במשיכותיהם להתמקד "באדם" ולא "במגדר".<ref name{{הערה|שם="ReferenceC">|{{cite journal | last1 = Brooks | first1 = Kelly D. | last2 = Quina | first2 = Kathryn | year = 2009 | title = Women's sexual identity patterns: Differences among lesbians, bisexuals, and unlabeled women | url = | journal = Journal of Homosexuality | volume = 56 | issue = 8| pages = 1030–1045 | doi=10.1080/00918360903275443}}</ref>}}

רוב המחקר על התפתחות זהות הנטייה המינית מתמקדת בהתפתחות של אנשים שנמשכים לאותו המגדר. אנשים שנמשכים לבני מינם או מגדרם, לעיתים קרובות [[יציאה מהארון|יוצאים מהארון]] בשלב מסוים בחייהם. היציאה מהארון מתוארת, לפעמים, במונחים פסיכולוגים, כבעלת שלושה שלבים: השלב של ההכרה העצמית, אז מתפתחת התודעה אצל הפרט שהוא נמשך לבני מגדרו. שלב זה לפעמים מתואר כיציאה מהארון הפנימי, ויכול לקרות בילדות או בגיל ההתבגרות, ובמקרים מסוימים גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים. השלב השני הוא ההחלטה לצאת בפני אחרים, בדרך כלל בני משפחה או חברים. השלב השלישי הוא זה שבו הפרט חי את חייו בפתיחות בתור אדם [[להט"ב]]י.<ref name{{הערה|שם="hrccontinuum">|{{Cite news|url=http://dev.hrc.org/issues/3333.htm |periodical=[[Human Rights Campaign]] |title=The Coming Out Continuum |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20071102101657/http://dev.hrc.org/issues/3333.htm |archivedate=2007-11-02 |df= }}</ref>}} קיום השלב השלישי, במיוחד, קשור לתנאים החברתיים בהם חי האדם, שכן ייתכן והוא חושף עצמו לדחייה, אלימות, אפליה, והשלכות שליליות אחרות. וכן, שלבים אלה אינם מובחנים או נבדלים במציאות, ויכולים לקרות הרבה פעמים, או במידה שונה במצבים שונים, מול אנשים שונים.

מסיבות אלה ואחרות, על פי החוקרים רוזריו, סקרימשו, האנטר ובראון, "התפתחות הזהות המינית של לסביות, גייז, וביסקסואלים היא תהליך מורכב. שלא כמו מיעוטים אחרים (כגון מיעוטים אתניים וגזעיים), אין המיעוטים הלה"בים גדלים בתוך קהילות של אנשים דומים, מהם הם לומדים על זהותם, ואשר מחזכים ותומכים בזהות זו... אלא אנשים לה"בים לעיתים קרובות גדלים בקהילות שהן או בורות או עוינות באופן מוצהר לזהותם.<ref name{{הערה|שם="Rosario et al."/>}}

לפעמים, אנשים שהמשיכה המינית שלהם אינה רצויה בעיניהם, בוחרים להבדיל את עצמם באופן מכוון מזהות המיעוט, וזה מייצר אצלם זהות של נטייה מינית שהיא שונה מהנטייה המינית שלהם בפועל. זהות של נטייה מינית, אך לא נטייה מינית, יכולה להשתנות באמצעות פסיכותרפיה, קבוצות תמיכה, ואירועי חיים.<ref name{{הערה|שם=apa2009/>}} אדם בעל משיכות הומוסקסואליות יכול להזדהות במגוון צורות. הוא יכול לקבל על עצמו את הזהות הלה"בית, לפתח זהות הטרוסקסואלית, להיבדל מהזהות הלה"בית בתור "גיי לשעבר", או להימנע מכל סוג של תיוג זהותי לגבי מיניותו.

מספר מודלים נוצרו כדי לתאר את היציאה מהארון כתהליך עבור אנשים לה"בים. היסטורית, המודלים האלה ראו התפתחות של זהות מינית כרלוונטית רק למיעוטים מיניים.<ref>{{הערה|Savin-Williams, R. (2011) Identity development among sexual-minority youth. In S. J. Schwartz, K. Luyckx, & V. L. Vignoles(Eds), Handbook of identity theory and research (Vols 1 and 2) (pp.671-689). New York, NY: Springer Science + Business Media</ref>}} אך במציאות, לא כל אדם להט"בי פועל לפי מודל מסוג זה. למשל, ישנם צעירים להט"בים שנהיים מודעים ומקבלים את הזהות המינית או המגדרית שלהם ללא קונפליקט, בדומה לחבריהם ההטרוסקסואלים וה[[סיסג'נדר]]ים, ואינם חווים סטיגמה או בושה.<ref>{{הערה|Savin-Williams, R. (2005). The new gay teenager. Cambridge, MA: Harvard University Press</ref>}} מודלים עכשווים יותר נוקטים בעמדה שהתהליך של התפתחות זהות מינית היא אוניברסלית.<ref name{{הערה|שם="Dillon, F. R. 2011 pp.649-670"/><ref name}}{{הערה|שם="ReferenceA">|{{cite journal | last1 = Morgan | first1 = E. M. | year = 2012 | title = Not always a straight path: College students' narratives of heterosexual identity development | url = | journal = Sex Roles | volume = 66 | issue = 1–2| pages = 79–93 | doi = 10.1007/s11199-011-0068-4 }}</ref>}} מודלים אלה מנסים לשלב מודלים נוספים של התפתחות זהותית, כמו מודל מרסיה לסטטוסים של אגו-זהות.<ref>{{הערה|{{cite journal | last1 = Worthington | first1 = R. L. | last2 = Navarro | first2 = R. L. | last3 = Savoy | first3 = H. B. | last4 = Hampton | first4 = D. | year = 2008 | title = Development, reliability, and validity of the measure of sexual identity exploration and commitment (MOSIEC) | url = | journal = Developmental Psychology | volume = 44 | issue = 1| pages = 22–33 | doi = 10.1037/0012-1649.44.1.22 | pmid=18194002}}</ref>}}

מודל קאס להתפתחות זהותית, על פי ויויאן קאס, כולל שישה שלבים מובחנים אותם עוברים פרטים שיוצאים מהארון בהצלחה: (1) בלבול זהותי, (2) השוואה זהותית, (3) טולרנטיות זהותית, (4) קבלה זהותית, (5) גאווה זהותית, (6) סינתזה זהותית.<ref>{{הערה|{{cite journal | last1 = Cass | first1 = V. C. | year = 1979 | title = Homosexuality identity formation: A theoretical model | url = | journal = Journal of Homosexuality | volume = 4 | issue = 3| pages = 219–235 | doi=10.1300/j082v04n03_01}}</ref>}} המודל של פסינגר להתפתחות זהותית של הומואים ולסביות מכיל ארבעה שלבים ברמות האינדיווידואליות והקבוצתיות: (1) מודעות, (2) חקירה, (3) העמקה/מחויבות, (4) הפנמה/סינתזה.<ref>{{הערה|{{cite journal | last1 = Fassinger | first1 = R. E. | last2 = Miller | first2 = B. A. | year = 1997 | title = Validation of an Inclusive Modelof Sexual Minority Identity Formation on a Sample of Gay Men | url = | journal = Journal of Homosexuality | volume = 32 | issue = 2| pages = 53–78 | doi=10.1300/j082v32n02_04}}</ref>}}

יש מודלים להתפתחות זהות מינית שאינם מתייחסים לשלבים מסודרים, אלא מתארים התפתחות זהותית כמכילה תהליכים זהותיים עצמאיים. למשל, מודל דאוגלי מתאר שישה תהליכים עצמאיים לא מסודרים: (1) יציאה מזהות הטרוסקסואלית, (2) פיתוח סטטוס זהותי לה"בי אישי, (3) פיתוח זהות חברתית לה"בית, (4) הפיכה לצאצא לה"בי, (5) פיתוח סטטוס של אינטימיות לה"בית, (6) כניסה לקהילה להט"בית.<ref>{{הערה|D'Augelli, A. R. (1994). Identity development and sexual orientation: Toward a model of lesbian, gay, and bisexual development.</ref>}}

המודל המאחד להתפתחות זהות מינית הוא המודל היחיד שמשלב גם זהות הטרוסקסואלית בסטטוסים הזהותיים שלו, וכולל הטרוסקסואליות כפויה, חקירה פעילה, פיזור, העמקה והתחייבות לסטטוס, וסינתזה.<ref>{{הערה|Dillion, F. R., Worthington, R. L., & Moradi, B. (2011). Sexual identity as a universal process. In S. J. Schwartz, K. Luyckx, & V. L. Vignoles (Eds.), Handbook of identity theory and research (pp. 649-670). New York: Springer. </ref>}}

המודלים העכשוויים רואים היווצרות זהות מינית כתהליך אוניברסלי, שלא רלוונטי רק למיעוטים מיניים.<ref name{{הערה|שם="Dillon, F. R. 2011 pp.649-670" />}} מחקרים מאוחרים יותר תומכים בתאוריות אלה, ומעידים שגם אוכלוסיות הטרוסקסואליות עוברות את השלבים של מרסיה להתפתחות זהות מינית.<ref name{{הערה|שם="ReferenceA" /><ref>}}{{הערה|{{cite journal | last1 = Worthington | first1 = R. L. | last2 = Savoy | first2 = H. B. | last3 = Dillon | first3 = F. R. | last4 = Vernaglia | first4 = E. R. | year = 2002 | title = Heterosexual identity development. A multidimensional model of individual and social identity | url = | journal = Counseling Psychologist | volume = 30 | issue = 4| pages = 496–531 | doi = 10.1177/00100002030004002 }}</ref>}}