ערך (כלכלה): הבדלים בין גרסאות

נוספו 6 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
מ
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון))
בין האסכולות השונות של התיאורייה הכלכלית קיימות תיאוריות שונות לגבי מהו ערך.
 
המושג ערך כלכלי אינו זהה למושג מחיר שוק, וגם אינו זהה למושג [[שווי שוק]]. אם צרכן מוכן לרכוש טובין (או שירות), זה מרמז כי הצרכן מעריך את ערך הטובין (או השירות) בערך גבוה יותר מאשר מאשר מחיר השוק שלו. ההפרש בין הערך עבור הצרכן לבין מחיר השוק נקרא "[[עודף הצרכן]]".<ref name{{הערה|שם="Consumer Producer Surplus 1">|{{cite web|url=http://www.bus.msu.edu/econ/brown/pim/pdffiles98/csps98.pdf|title=Consumer Surplus|page=7-1, 7-2}}</ref>}} קל לראות מצבים שבהם ערך הצרכן גבוה בהרבה ממחיר השוק לדוגמה: [[מי שתייה]]. 
 
== סקירה ==
ב[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]], הערך של פריט (או מצב) שווה לכמות אי הנוחות/עבודה הנחסכת בזכות צריכת הפריט או השימוש בפריט ([[תאוריית הערך של העבודה]]). למרות שמחיר פריט תלוי בקיומו של שוק; הערך הכלכלי של פריט (מבחינה תיאורטית) איננו תלוי בקיומו של שוק; וכן מחיר וערך אינם נתפשים כזהים. יחד עם זאת, מספר כלכלנים קלאסיים ניסו לקשר את המחיר לערך העבודה שהושקעה. [[קארל מרקס|קרל מרקס]], למשל, ראה את המחיר בתור "צורת ההתגלות" של הערך, מה שמרמז על כך, שלמרות שערך הוא נפרד ממחיר, הוא חסר משמעות ללא פעולת החליפין, דהיינו, ללא שוק.
 
בהמשך לתפיסה זו,[[ סטיב קין]] העלה את הטיעון כי "ערך" מתייחס ל"שוויה ה'מוטבע' של סחורה, הקובעת את היחס הרגיל ("שיווי המשקל") שבו שתי סחורות יוחלפו זו בזו." <ref>{{הערה|Steve Keen ''Debunking Economics'', New York, Zed Books (2001) p. 271, {{ISBN|1-86403-070-4}}, {{OCLC|45804669}}</ref>}}  לדעתם של קין והאסכולה של [[דוד ריקארדו]], זה מתאים לתפיסה הקלאסית שגורסת כי מחירים נקבעים לפי העלות בטווח הארוך; תופעה ש[[אדם סמית]] קרא לה "מחירים טבעיים" ו[[קרל מרקס]] קרא לה בשם "[[מחירי הייצור]]". זה שילוב של עלות הייצור (לפי תיאורית הערך) ומחיר. ריקארדו (אך לא קין) השתמש ב"[[תאוריית הערך של העבודה]]", לפיה "השווי המוטבע" של סחורה מייצג את כמות העבודה הדרושה כדי לייצר אותה.
 
לדברי [[הנרי ג'ורג']]: "הערך של משהו, בכל זמן ומקום נתונים, שווה לכמות הגדולה ביותר של מאמץ שמישהו יעשה תמורתו; אבל מכיוון שבני האדם שואפים תמיד למלא את רצונותיהם במאמץ מינימלי; אז הערך של 'משהו' יהיה שווה לכמות הקטנה ביותר של מאמץ הנדרש כדי להשיג משהו דומה." <ref>{{הערה|{{cite web|url=http://www.politicaleconomy.org/speII_8.htm |title='&#39;The Science of Political Economy'&#39;, Chapter 8 |publisher=Politicaleconomy.org |date= |accessdate=2012-04-17}}</ref>}}
 
בזרם קלאסי אחר, [[קרל מרקס|מרקס]] הבחין בין המושגים: "ערך לצורך שימוש" (הערך שסחורה מספקת לקונה המבצע בה שימוש); "עלות העבודה" המכונה על ידו - "ערך" (שהוא זמן העבודה ההכרחי להפקת המוצר/השירות); ו"מחיר" (שהוא כמה זמן-עבודה ניתן להפיק על ידי מכירת הסחורה, מה שכונה על ידי סמית' - ערך "ציווי העבודה"). לפי הפרשנות המקובלת של [[תאוריית הערך של העבודה|"תאוריית הערך של העבודה"]], מרקס (כמו ריקרדו),  פיתח את "תיאוריית המחיר של העבודה", שבה המטרה של ניתוח הערך היתה לאפשר חישוב [[מחיר יחסי|מחירים יחסיים]]. [[תאוריית הערך של העבודה|אחרים]] רואים את המושג "ערך" כחלק מפרשנותו הסוציו-פוליטית ומביקורתו על הקפיטליזם וחברות אחרות, ומכחישים כי הוא נועד לשמש כקטגוריה של כלכלה. לפי פרשנות נוספת, המטרה של מרקס היתה תיאוריה שלמה בנושא "הדינמיקה של יצירת המחירים", אך הוא לא השלים אותה.
כלכלנים כגון [[לודוויג פון מיזס]] טענו כי "ערך", כשהכוונה היא למחיר, הוא תמיד תוצאה של שיקול דעת סובייקטיבי. לא ניתן לקבוע למשהו (פריט או שירות) מחיר בלי לקחת בחשבון את השיקולים האלה, כפי שהם מתבטאים בשווקים. לכן, זה שגוי לומר כי הערך הכלכלי של פריט (או שירות) שווה לעלות הייצור שלו או לעלות החלופה שלו.
 
[[סילביו גסל]] התכחש לתיאוריות הערך בכלכלה. הוא חשב שתאוריות הערך הן חסרות תועלת ומונעות מהכלכלה להפוך למדע; וכי מדיניות מטבע המתבססת על תיאוריות ערך נידונה להיכשל.<ref>{{הערה|https://biblio.wiki/wiki/The_Natural_Economic_Order/Part_III/Chapter_3</ref>}}
 
ערך במובן הבסיסי ביותר יכול להיקרא "ערך אמיתי" או "ערך ממשי". זהו מדד של ערך המבוסס אך ורק על התמורה הנגזרת מהצריכה של המוצר או השירות. ערך הנגזר מהתמורה מאפשר למוצרים או לשירותים להימדד על סמך התוצאה הצפויה מצריכתם, במקום להתבסס על תאוריות ביקוש והציע הנתונות למניפולציה. לדוגמה: ה"ערך האמיתי" של ספר אשר נמכר לסטודנט ב- 50 ש"ח, וכתוצאה מקריאתו לא צפוי שהוא יתרום להגדלת משכורתו העתידית  - הוא אפס; לעומת זאת, ה"ערך האמיתי" של אותו ספר, אשר  נמכר בחנות יד שנייה במחיר של 0.5 ש"ח, וכתוצאה מקריאתו מספק לקורא תובנה הצפויה לאפשר לו להרוויח 100,000 ש"ח נוספים - הוא 100,000 ש"ח. ערך זה מחושב על ידי מדדים של [[החזר השקעה|החזר ההשקעה]] במקום על מדידת עלויות הייצור או משוואות ביקוש והיצע. לפי שיטה זו לכל מוצר (או שירות) יש ערך שונה כאשר תלוי בתרומה הנגזרת ממנו לצרכן ספציפי.