פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 42 בתים ,  לפני שנה
מ
←‏סרטים: קישורים פנימיים
 
===[[לאה גולדברג בחמישה בתים]]===
'''תקציר:''' במאי 2011 חגגה [[לאה גולדברג]] יום הולדת מאה. היא הייתה משוררת, חוקרת, מחברת ספרי ילדים, מחזאית, מתרגמת מבריקה, והותירה אחריה כמאה ספרים שנקראים עד היום. הסרט הוא הצדעה דוקומנטרית למשוררת האהובה בישראל, והוא מספר את סיפור חייה ויצירתה דרך חמישה בתים, ובאמצעות שיחות עם חבריה, ארכיונים וסטילסים, שירה ופזמונים, טיפוגרפיה אמנותית ווידאו ארט, ויוצר חוויה של היכרות אינטימית עם סיפור חייה הסוער של האשה שבחרה בעברית והעברית בחרה בה.{{ש}}
'''בהשתתפות:''' קרולינה, מיכל בת אדם, חוה אלברשטיין, יגאל שדה ואחרים{{ש}}
בימוי, הפקה ותסריט: יאיר קדר, עריכה: איילת עופרים, צילום: דניאל קדם, שירה ופסקול: [[קרולינה]], קריינות: [[מיכל בת אדם]], [[יגאל שדה]], הופעת אורח: חוה אלברשטיין, מוזיקה מקורית: אלי סורני, עיצוב ותנועה: סטודיו טקטיל, אנימציה: טניה גרישק, עיצוב פסקול: אביב אלדמע, והופק בתמיכת [[הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה]], [[שירות הסרטים הישראלי]] ו[[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]].
 
===[[7 הסלילים של יונה וולך]]===
'''תקציר:''' מסע קולנועי אל עולמה של [[יונה וולך]], משוררת אגדית ופורצת גבולות, שמתה בגיל צעיר, מותירה אחריה מיתוס ושובל מעריצים. יותר מ-25 שנה לאחר מותה, מתגלים שבעה סלילי הקלטה מהראיון שהעניקה וולך לעורכת הלית ישורון לפני מותה. בראיון, מתוודה וולך על המסע שעברה בחייה הקצרים: על המשיכה לשיגעון, הניסיונות בסמים, המפגש שלה עם אלוהים ועל הסכנות שבכתיבה. הסרט שוזר את עדותה של יונה וולך על חייה בראיונות עם הלית ישורון, מאיר ויזלטיר ודמויות מרכזיות בחייה, בקטעי ארכיון, בשירים שלה, ובקטעי אנימציה שמתחקים אחר הדימויים, החזיונות והמחשבות של וולך, במפגש מסעיר ומטלטל עם אמנית יוצאת דופן, שחידתה לא נפתרה עד היום.{{ש}}
'''בהשתתפות:''' הלית ישורון, פרופ' [[גבריאל מוקד]], נעמי לבוב, [[שלום מיכאלשווילי]], [[מיכאל מושונוב]], תום חגי, איתמר רוטשילד ואחרים{{ש}}
בימוי, תסריט והפקה: יאיר קדר, עיצוב ואנימציה Jewboy, עריכה: יעל בדרשי, מוזיקה: [[אורי בראונר כנרות|אורי כנרות]], הופעת אורח: קרולינה, עיצוב פסקול: אביב אלדמע, עריכת אונליין: יואב רז, צילום: עודד קירמה, איציק פורטל, עודד כהן, שארק דה מאיו, בתמיכת [[ערוץ 8]], [[שירות הסרטים הישראלי]] ו[[קרן רבינוביץ]]
 
===מלך היהודים, ביאליק===
'''תקציר:''' [[ביאליק]] הוא המשורר המנוכס, המשומש, התפוס, והלא מובן ביותר בתרבות שלנו. כבר בגיל 30 הוא הוכתר כמשורר הלאומי, ומאז השתמשו בו לצרכים לאומיים וציוניים שונים. "מלך היהודים" הוא ניסיון למצוא את הלב הפועם, הבועט, הרוטן, שביאליק היה בחייו – דרך אנימציה ייחודית, קולו של חיים טופול, קטעי ארכיון נדירים, צילומים נשכחים, שירי ביאליק ששרה נינט, ומיטב חוקרי ואוהבי ביאליק מהארץ ומהעולם, ולספר מחדש את הסיפור על הילד מהעיירה שהיה למלך היהודים.{{ש}}
'''בהשתתפות:''' [[חיים טופול]], [[נינט]], [[אורנה פיטוסי]], ועם ראיונות של [[חיים באר]], [[אריאל הירשפלד]], [[דן מירון]], [[חביבה פדיה]] ואחרים{{ש}}
בימוי, הפקה ותסריט: יאיר קדר, אנימציה: Jewboy, עריכה: רחל לאה ג'ונס, איילה בנגד, צילום: פיליפ בלאיש, פסקול: אביב אלדמע, מוזיקה: נינט, בתמיכת: הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, שירות הסרטים הישראלי, ערוץ 8, קרן אבי חי, הקרן לתרבות יהודית
 
===המעורר, י.ח ברנר===
'''תקציר:''' ב-1921 נמצאו שש גופות ליד הבית האדום בין תל אביב ליפו. בין הגופות זוהה [[י"ח ברנר]], סופר מזהיר, המבקר הבועט והחריף של זמנו, איש בעל מיניות לא ברורה ועם תכונות של נביא זעם, שהיה ידוע בכל העולם היהודי. באחרונה התגלה דוח חקירה שנכתב זמן מה בתום האירועים ונגנז, ומובא בסרט הזה בשילוב קטעי אנימציה של דוד פולונסקי ("וואלס עם בשיר"), שיחות עם חוקרי ברנר, צילומי סטילס נדירים מהתקופה וקטעים מתוך יצירתו של ברנר.{{ש}}
'''בהשתתפות:''' [[אריק גלסנר]], [[אריאל הירשפלד]], [[מנחם ברינקר]] ואחרים{{ש}}
בימוי, תסריט, תחקיר והפקה: יאיר קדר, הפקה נוספת: מיכל ויץ, גילי נדב, עריכה: אילה בנגד, קריינות: [[דורון תבורי]] ו[[מנשה נוי]], אנימציה: [[דוד פולונסקי]], רועי ניצן, צילום: יניב לינטון, עידן גליקזליג, עיצוב: Jewboy, פסקול: אביב אלדמע, מוזיקה: אבי בללי, בתמיכת: קרן מקור ורשות השידור
 
===[[אשה פשוטה, זלדה]]===
'''תקציר:''' למרות שפרסמה ספר שירים ראשון רק בגיל 53, היא[[זלדה]] הייתה מיד משוררת מהשורה הראשונה, בת דודה של הרבי מלובביץ', אשה דתייה צנועה, שמיעטה לצאת מביתה,
היא כינסה סביבה חצר של מעריצים ואוהבים. למרות שלא צמחה בחצרות ספרותיות, היא עיצבה שפה עצמית ייחודית ומופלאה של שירה שאין דומה לה – השירה של המשוררת זלדה, מהדמויות המסתוריות יותר של התרבות העברית.
30 שנה לאחר מותה, באמצעות קטעי ארכיון משנות ה-70, יומנים שלא פורסמו ושיחות עם החצר הפנימית של זלדה, משורטט דיוקנה המרהיב של המשוררת שכינתה עצמה אשה פשוטה.{{ש}}
 
===[[שיר ידידות – ר' דוד בוזגלו|שיר ידידות, ר' דוד בוזגלו]]===
'''תקציר:''' ר' [[דוד בוזגלו]] היה גדול הפייטנים של המאה העשרים. נולד במרוקו ב-1903 והשפיע בעשייתו התרבותית על קהילה של מאות אלפים. בין הגלות הפורה לישראל הקרועה, שירתו שינתה את תפיסת הפיוט הספרדי והייתה החוט המקשר בין מודרניות לבין מסורת שהחלה בתור הזהב של יהדות ספרד. אלא שבוזגלו לא היה רק משורר גדול, אלא גם אדם שההיסטוריה העניקה לו הזדמנות להפוך למשפיע קריטי על זהותה של קהילת יוצאי המגרב במאה העשרים. "שיר ידידות" מביא את סיפורו האינטימי של בוזגלו מתוך עבר מפואר של תרבות השירה העברית במרוקו ועד למהפכת הפיוט החדשה בישראל.{{ש}}
'''בהשתתפות:''' [[מאיר בוזגלו]], [[חביבה פדיה]], [[חיים לוק]] ואחרים{{ש}}
בימוי: [[רפאל בלולו]], מפיק ראשי: יאיר קדר, קריינות: שלמה בר, אנימציה: Jewboy, בתמיכת: הקרן החדשה לקולנוע, קרן אבי חי ורשות השידור.
 
===העלמה בלובשטיין, רחל===
'''תקציר:''' סרט תיעודי חדש במלאת 125 שנה להולדת [[רחל המשוררת]] – מחזק את דמותה כמשוררת העברית הראשונה, שהצליחה לבטא את חיי הנפש של דור שלם בשפה שחיה ונושמת עד היום. דנה אולמרט, ענת וייסמן, אפרת מישורי, מוקי צור, אורי מילשטיין יהודית רביץ, קרני פוסטל ואחרים, ידברו, וישירו ויחד עם אנימציה ומכתבים לא מוכרים של רחל יציירו מחדש את דמותה יוצאת הדופן.{{ש}}
'''בהשתתפות:''' [[נורית גרץ]], [[דנה אולמרט]], [[יהודית רביץ]], [[חיים באר]], [[מיכאל גלוזמן]] ואחרים{{ש}}
בימוי: [[סיון ארבל]], מפיק ראשי: יאיר קדר, אנימציה: שמרית אלקנתי, אורי טור ורוני פחימה, בתמיכת: קרן רבינוביץ, קרן אבי חי, רשות השידור
 
===העורב: זאב ז'בוטינסקי===
'''תקציר:''' לפני 75 שנה הוא מת מוות פתאומי, בודד ורחוק מכל מוקד השפעה וכוח, במחנה צופים במדינת ניו יורק. בשיאו הוא דיבר וכתב בשמונה שפות, נחשב לסופר מבטיח, מתרגם גאוני ששינה את השפה העברית, מנהיג נערץ ושנוא, ומועמד להנהגת העם היהודי. "העורב" הוא סרט תיעודי ראשון מסוגו על אחת הדמויות המסקרנות בהיסטוריה היהודית – [[זאב ז‘בוטינסקי]].{{ש}}
'''בהשתתפות''': [[דן מרידור]], [[דן מירון]], [[זאב צחור]] ואחרים {{ש}}
בימוי ותסריט: איילת עפרים, מפיק ראשי: יאיר קדר, הפקה: מיכל וייץ, גילי נדב, צלמת: טליה (טוליק) גלאון, עורכת: מיקי כהן, עריכת פסקול: אביב אלדמע, מוזיקה: קרני פוסטל, ערן צורב, אנימציה: סטודיו טינקה, בתמיכת ערוץ 1, קרן אבי חי, קרן גשר שירות הסרטים הישראלי
 
===[[ישורון: 6 פרקי אבות]]===
'''תקציר:''' עבור רבים, הוא היה המשורר הישראלי הגדול מכולם, אלא שאת מרבית חייו הוא העביר מנודה ומוחרם, כמשורר רדיקלי ומבודד ששובר את השפה ומתפרע עם עברית, יידיש וערבית. [[אבות ישורון]] שבר לעצמו את הבית ונולד מחדש בתל אביב כמשורר, אך המשיך לשאת את נטל האשמה עד סוף ימיו. הסרט נע בין תחנות חייו הביוגרפיות והפואטיות, דרך עיניה של בתו, המתרגמת והעורכת הלית ישורון. אליה מצטרפים חברים, מבקרים, חוקרים ופרשנים ובעזרתם של חומרי ארכיון נדירים הם משרטטים דיוקן של אדם שובר שתיקה, מהפכן בודד שכתב את מאורעות הזמן בלשון מרוסקת, מהולה ביידיש וערבית, ונע במסע מתמיד בין נידוי להכרה, עד הפיכתו ל"אדון המשוררים".{{ש}}
'''בהשתתפות:''' [[הלית ישורון]], [[דורי מנור]], [[דן מירון]], [[מנחם פרי]], [[חדוה הרכבי]] ואחרים {{ש}}
בימוי [[עמיחי חסון]], מפיק ראשי: יאיר קדר, עיצוב: התאומים, איתמר תורן ואלמוג סלע, בתמיכת: בתמיכת כאן תאגיד השידור, שירות הסרטים הישראלי, קרן אבי חי, קרן גשר, קרן אמיד{{ש}}
 
===דבש שחור, אברהם סוצקבר===
'''תקציר:''' כל עוד [[אברהם סוצקבר]] חי, הוא לא הסכים שיעשו סרט על חייו. כיום, שמונה שנים לאחר מותו,"דבש שחור" מספר את סיפורו יוצא הדופן של גדול משוררי היידיש בעת החדשה – האיש שהנהיג את מחתרת בריגדת הנייר שהצילה כתבי יד יהודיים מהנאצים, כתב את ״הימנון השואה״, זכה שסטלין יתאהב בשיר שלו וישלח מטוס כדי להצילו מלב המלחמה, והעיד במשפטי נירנברג. סוצקבר עלה לישראל ב-1947 וכתב בה ביידיש מופלאה וחיונית בעוד קהל קוראיו הולך ומתמעט. אל הלווייתו, הלווייתה של שפה שלמה, הגיעו רק כמה עשרות אנשים. {{ש}}
'''בהשתתפות:''' דורי מנור, דן מירון, פרופ' [[רות וייז|רות וייס]] ואחרים{{ש}}
בימוי: [[אורי ברבש]], מפיק ראשי: יאיר קדר, מפיקה ותסריטאית שותפה: [[הדס קלדרון]], עיצוב: ארז גביש, בתמיכת: קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, קרן מקור{{ש}}