הבדלים בין גרסאות בדף "בית הכרם"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנה
מ
הוספת קישור לעיריית ירושלים
מ (הוספת קישור לדונם)
מ (הוספת קישור לעיריית ירושלים)
בשל מיקומה בקרבת כפרים ערביים ובידודה מ[[ירושלים]], סבלה השכונה בשנותיה הראשונות מבעיות ביטחוניות. ראשיתן עוד בתביעתו של הוואקף המוסלמי לבעלות על אדמות השכונה עם רכישתן על ידי "אגודת בוני בית", מה שהתבטא בהפגנות שהפריעו להקמת השכונה. בנוסף, היו גנבות בשכונה והתנפלויות מזדמנות על אנשים בודדים. בתקופת המאורעות הותקפה השכונה בידי הכפרים השכנים. בשל כך הוקמה על גג הסמינר למורים עמדת שמירה, ממנה הבריחו ביריות את ה[[ערבים]] שהגיעו מכיוון [[דיר יאסין]]. ב[[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] הוקמו עמדות הגנה בכמה מבתיה הקיצונים של השכונה. למרות זאת, היו דמי השכירות בשכונה גבוהים יחסית לשכונות אחרות בפריפריה של ירושלים{{הערה|{{דואר היום||ועד הקהלה העברית בירושלים|1935/04/04|00305}}}}.
 
עם קום המדינה, ביקשו תושבי השכונה להשאירה כשכונה עצמאית וכחלק ממועצה אזורית שתכלול את כל השכונות העצמאיות במערב ירושלים. אולם שר הפנים [[משה חיים שפירא]] מינה, בעקבות דרישת ראש [[עיריית ירושלים]] [[דניאל אוסטר]] לספח את בית הכרם ושכנותיה לירושלים, ועדת חקירה של משרד הפנים. בעקבות המלצות הוועדה סיפח השר שפירא ב-21 בספטמבר [[1949]] את בית הכרם לירושלים בצו הרחבת הגבולות המוניציפליים של ירושלים, ובית הכרם הפכה להיות שכונה במבואותיה המערביים של העיר. ברבות השנים השתנו פני אזורים אחדים של השכונה, היא התרחבה ונבנו בה גם בתי קומות רבים.
 
==בית הכרם כיום==