חסידות ביאלא – הבדלי גרסאות

* '''רבי יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן''' (נפטר ב[[כ"ט באלול]] [[תש"ע]]{{הערה|1=יהושע הכהן, [http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=19695&cat_id=2 האדמו"ר מביאלא-רמת אהרן זצ"ל], [[8 בספטמבר]] [[2010]], חדשות אתר [[בחדרי חרדים]].}}). נישא ליפה (מרים שיינדל) בת רבי אברהם אביש קנר מ[[חסידות טשכויב|טשכויב]]. גר ב[[פתח תקווה]] ולאחר מכן עבר לגור בשכונת רמת אהרן ב[[בני ברק]] שם הוכתר כאדמו"ר. בדעותיו נטה ל[[ציונות]]{{הערה|בתו, הסופרת [[יוכי ברנדס]] מספרת: "...למרות שאנחנו ממשפחה חרדית גדלתי במשפחה ציונית. ההורים שלי ניצולי שואה וככאלה הם היו ציונים ענקיים, עכשיו פחות כי העולם החרדי פחות מאפשר להם להיות ציונים אז הם יותר מסתירים את זה. אבל אני גדלתי בעולם חרדי פתוח שהיה ציוני, הנפנו [[דגל ישראל|דגל]] ב[[יום העצמאות]], חינכו אותי שמדינת ישראל זה הדבר הכי טוב שקרה לעם ישראל במשך 2000 שנה ושאנחנו צריכים בכל כוחותינו להגן עליה ולאהוב אותה" (רונית מזרחי ומושיק לין, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/911/707.html בגובה העיניים עם יוכי ברנדס], מקומון "זמן ירושלים", [[3 ביולי]] [[2009]], מובא באתר [[nrg מעריב]]. ראו גם: {{אורות|[[מירון ח. איזקסון]]|למה מתגעגעת הסופרת יוכי ברנדס?|118|29 בדצמבר 2010}}}}. דברי תורתו יצאו מדי חודש בקונטרסי "מאורות יחיאל" וקובצו לכרך "אהלי יעקב", וכן הספר "אהבת יעקב". נפטר בכ"ט [[אלול]] תש"ע ונקבר ב[[בית הקברות נחלת יצחק]].

* '''רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]]''' ([[כ"ד בכסלו]] [[ה'תרפ"ט]] - [[כ"ה בתשרי]] [[ה'תשנ"ח]]), היה '''האדמו"ר מביאלא''' בני ברק. עלה לארץ בשנת [[תש"ב]] בעליית [[ילדי טהראן|ילדי טהרן]] ולמד ב[[ישיבת פוניבז']]. הקים את ישיבת ביאלא אור קדושים ועמד בראשה. בשנת [[תשכ"ד]] כתב את הספר 'תפארת אבות', תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא. מספר חודשים לאחר פטירת אביו ב[[תשמ"ב]] התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים, והקים בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים. לאחר פטירתו הוציאו חסידיו לאור את דברי תורתו בספרים "להבת דוד" ו"אורחות דוד".

 

== הדור החמישי ==