המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 34:
עם פרוץ הלחימה, היה [[צבא האימפריה הרוסית|הצבא הרוסי]] מורכב מ-92 אלף חיילים, והוא עמד בפני [[צבא האימפריה העות'מאנית|כוח עות'מאני]] של כ-150,000 חיילים בפיקודו של [[חוסיין פאשה]]. ביוני [[1828]] חצו היחידות הרוסיות העיקריות בפיקודו של [[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה]] את ה[[דנובה]] ונכנסו ל[[דוברוג'ה]]. מוקדם יותר, ה[[פילדמרשל]] הרוסי [[פטר ויטגנשטיין]] חדר לו[[ולאכיה]], וכבש את [[בראילה]] ו[[בוקרשט]].
לאחר מכן, הרוסים שמו מצור על שלושת מעוזי המפתח של [[בולגריה]]: [[שומן (עיר)|שומן]], [[וארנה]] ו[[סיליסטרה]]. בעזרת [[צי הים השחור]] בפיקודו של [[אלכסיי גריג]] נכבשה וארנה ב-[[10 באוקטובר]] [[1828]], אולם המצור על שומן היה קשה יותר, שכן חיל המצב העות'מאני בעיר, שמנה 40,000 חיילים, עלה בהרבה על הכוח הרוסי. נוסף על כך, כוחות עות'מאנים אחרים
לאחר החורף החליט הצבא הרוסי לעזוב את שומן ולסגת ל[[בסרביה]]. בפברואר [[1829]] פטר ויטגנשטיין בן ה-60, שהזהירות שלו בתכנונים הצבאיים נחשבה על ידי רבים כמוגזמת, הוחלף על ידי [[איוואן דיביץ'|הנס קרל פון דיביץ']] הנמרץ יותר, ואילו הצאר חזר ל[[סנקט פטרבורג]]. ב-[[16 בפברואר]] 1829 נכבשה עיר הנמל [[סוזופול]], לאחר [[קרב סוזופול|מצור קצר]] שהוטל על ידי הצי. ב-[[7 במאי]] 1829 חצה דיביץ' עם 60,000 איש שוב את הדנובה, והמשיך את [[המצור על סיליסטרה (1829)|המצור על סיליסטרה]]. בעקבות כך שלח הסולטאן צבא של 40,000 חיילים לחזק את סיליסטריה, אולם הכוח הושמד על ידי דיביץ' ב[[קרב קיולבצ'ה]] ב-[[30 במאי]], וכעבור כמה שבועות נפלה סיליסטרה לרוסים.
| |||