סטף ורטהיימר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Aviadhadar (שיחה | תרומות)
מ קטגוריה
Guygy0 (שיחה | תרומות)
←‏ביוגרפיה: ורטהיימר התחיל לעבוד ברפא"ל אולם פוטר ב-1952 כי לא היה לו תואר של מהנדס - מצוטט מאתר Themarker הציטוט סותר את מה שנרשם בספרו - איש ליד מכונה. שם הוא רושם כי התפטר בעקבות חילוקי דעות ורצונו להיות עצמאי, ניתן לקרוא על כך בפרק ג' (עצמאות) עמודים 73 - 75. ניתן לשנות את ניסוח הכתיבה במעט אך יש לשיים לב לסתירה המשמעותית בין הכתבה ב Themarker לבין הספר על קורות חייו. נ.ב - ישנו טעות כתיב בשמו, לא רושמים ורטהיימר אלא ורטהימר (לפי הספר). אבקש לתקן זאת.
שורה 26:
ב-[[1945]] הצטרף ל[[המחלקה הגרמנית|מחלקה הגרמנית]] של הפלמ"ח. עבר [[קורס טיס]] ב[[קיבוץ]] [[נען]] ושירת ב[[מחלקת הטיס]] בתפקיד קצין טכני. ורטהיימר נעצר ב[[השבת השחורה|שבת השחורה]] על ידי השלטונות הבריטיים והושם במחנה מעצר ב[[רפיח]] למשך 4 חודשים. ב-[[1947]] פעל במסגרת התעשייה הצבאית של [[ההגנה]] ועסק בפיתוח [[תותח ללא רתע]]. במסגרת תפקידו, נשלח ל[[צרפת]] ול[[בלגיה]] ללמוד כיצד מייצרים קנים. במהלך [[מלחמת השחרור]] היה לקצין טכני ב[[חטיבת יפתח]]. הוא המשיך לעסוק בפיתוח נשק והשתתף בפיתוח [[מרגמה|מרגמות]].
 
ורטהיימרורטהימר התחילאשר לעבודעבד ב[[תעש מערכות|תע"ש]] ו<nowiki>''</nowiki>מכון 3" (שהפכה בהמשך ל[[רפא"ל]]) אולם פוטרהתפטר ב-[[1952]] כיבעקבות לאחילוקי היהדעות לושונים תוארובעקבות שלרצונו [[מהנדס]]להיות עצמאי - "תשמעי, לוקח לי יותר מדי זמן להסביר למנהלים האלה מה אני רוצה לעשות. נמאס לי לבזבז זמן, עצבים ורצון טוב. אני רוצה לנסות להתפרנס לבד. אני רוצה להקים תעשייה משלי" <ref>{{הערה|{{TheMarkerצ-ספר|מחבר=סטף ורטהימר|למהשם=איש אףליד עובדמכונה|מו"ל=ידיעות לאאחרונות עוזב- אתספרי ישקרחמד|1.1810301שנת הוצאה=2011|29פרק=פרק באוגוסטג' 2012}}: עצמאות|עריכה=שחר אלתרמן}}</ref>. הוא הקים בחצר ביתו ב[[נהריה]] בית מלאכה בו ייצר סכינים, כלים לחיתוך מתכות וכן לוחיות מתכת מושחזות, את התוצרת שיווק בעצמו כשהוא רכוב על [[אופנוע]]. בית המלאכה שגודלו היה כ-20 מ"ר התפתח למפעל "[[ישקר]]", מפעל העוסק בייצור כלי חיתוך למתכת המורכבים במכונות ל[[עיבוד שבבי]] (כגון [[מחרטה|מחרטות]]). "ישקר" גדל לחברה משגשגת המייצאת תוצרתה למדינות זרות וב-[[1962]] אף הוקם ב[[הולנד]] מפעל "דוראקרב" בבעלות משותפת ישראלית-אמריקנית וחברת "ישקר"{{הערה|{{דבר|ג. בן ישראל|צמצום הוצאות הייצור איפשר יציבות במחירים|1964/07/02|01303}}}}.
 
ב-[[1968]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ועקב ה[[אמברגו]] הצרפתי למכירת נשק למדינת ישראל, הקים את "להבי ישקר", מפעל לחישול להבים ל[[מנוע סילון|מנועי סילון]], כדי לסייע למאמץ הביטחוני. ברבות הימים שינה המפעל שמו ל"[[טכנולוגיית להבים]]".