פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,089 בתים ,  לפני שנה
==פעילות ביטחונית==
===הפלמ"ח===
בשנת [[1942]] התגייס ל[[פלמ"ח]] ושירת בפלוגה ד'. בשנת 1944 השתתף בקורס מפקדי מחלקות, יחד עם [[עוזי נרקיס]] ו[[חיים בר לב]]{{הערה|{{דבר||אלוף עוזי נרקיס|1967/07/07|04500}}.}}. לאחר הקורס מונה ל[[מפקד מחלקה]] ב[[איילת השחר (קיבוץ)|איילת השחר]] בפלוגה ט'. ב-[[1946]] נאסר על ידי המשטרה הבריטית במהלך פעילות של הפלמ"ח ב[[העפלה מארצות המזרח#סוריה|העפלה מסוריה]], והוחזק ב[[מחנה המעצר בלטרון]] במשך שנהעשרה חודשים. לאחר שחרורו חזר לשורות הפלמ"ח והיה לסגן מפקד ומדריך של הגדוד השני. בתחילת [[מלחמת העצמאות]] הקים את הגדוד השישי של הפלמ"ח, שהיה אחראי על אבטחת [[השיירות לירושלים]], ו[[מג"ד|פיקד]] עליו{{הערה|{{דבר||צבי זמיר - לדרגת אלוף|1961/10/30|00116}}; {{דבר||המשך|1961/10/30|00212}}.}}. הוא18 מחיילי הגדוד, יחד עם 17 חיילי [[חי"ש]], הרכיבו את [[שיירת הל"ה]], שלוחמיה נפלו בדרך להגנת [[גוש עציון]].{{הערה|צבי זמיר ואפרת מס, '''בעיניים פקוחות: ראש המוסד מתריע: האם ישראל מקשיבה?''', בהוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], 2011, עמ' 38–40.}} זמיר פיקד על [[שיירת נבי דניאל]] שנסעה ל[[גוש עציון]] וכשהשיירה הותקפה בדרכה חזרה לירושלים הורה לכל הנהגים המסוגלים לעשות זאת לחזור לגוש עציון והוא שב איתם תוך שהוא משאיר את הפיקוד על השיירה בידי אחד ממפקדי המחלקות. תחת פיקודו לחם הגדוד ב[[מבצע דני]], [[מבצע ההר]] ו[[מבצע חורב]].
 
===צה"ל===
בשנת [[1949]] מונה לאחד המדריכים הראשונים ב[[קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים|קורס מפקדי גדודים]]. בעקבות השתתפותו בניגוד לפקודות בכנס הפלמ"ח קיבל [[נזיפה חמורה]] מהרמטכ"ל [[יעקב דורי]].{{הערה|[http://www.archives.mod.gov.il/pages/Exhibitions/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%20%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%97/007.jpg פרוטוקול הדיון המשפטי], באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון}} שנה לאחר מכן קודם לתפקיד מדריך בקורס מתקדם לקצינים בכירים. בשנים [[1951]]–[[1953]] פיקד על [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]]. בשנת 1953 יצא ל[[אנגליה]] לקורס לפיקוד גבוה של בית הספר לפיקוד ומטה של [[הצבא הבריטי]] {{אנ|Staff College, Camberley}} ב[[קמברלי]] {{אנ|Camberley}}, ועם חזרתו ב-[[1954]] התמנה למפקד בית הספר של [[חיל הרגלים הישראלי|חיל הרגלים]]. ב-[[1956]] נכנס ל[[מטכ"ל]] בתור מפקדכמפקד בכיר בענף ההדרכה, ובמהלך [[מבצע קדש]] פיקד על [[חטיבת כרמלי]]. בשנת [[1957]] יצא לחופשת לימודים, למד גאוגרפיה ו[[היסטוריה של המזרח התיכון]] ורכש תואר ראשון במדעי הרוח ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. בשנת [[1960]] מונה לראש [[מחלקת ההדרכה]] ב[[אגף המטה הכללי]]{{הערה|{{מעריב||משימות הבקעה והגנה בתרגילים משולבים|1960/04/24|01100}}.}}, ובאוקטובר [[1961]] הועלה לדרגת אלוף{{הערה|{{מעריב||דרגת אלוף לצבי זמיר|1961/10/29|00103}}.}}. בשנים [[1962]]–[[1965]] היה [[אלוף פיקוד הדרום]]{{הערה|{{מעריב|אורי דן|אלוף זמיר - אלוף פיקוד הדרום|1962/05/07|00102}}.}}, בתקופה שנודעה בהסתננויות לצורכי גניבה והברחה{{הערה|{{מעריב|אורי דן|אריק והמצרים|1969/12/26|05000}}.}}. לאחר סיום תפקידו נשלח ביולי [[1966]] ל[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] ו[[סקנדינביה]] כ[[נספח צה"ל]] וראש משלחת [[משרד הביטחון]]{{הערה|{{דבר||אלוף צבי זמיר נספח צה"ל בבריטניה וסקנדינוויה|1966/06/26|00213}}.}}, עד [[1968]]. במסגרת תפקידו זה עסק בעת [[מלחמת ששת הימים]] ברכש תחמושת וציוד לצה"ל.
 
==="המוסד"===
ב-[[1 בספטמבר]] [[1968]] החליף זמיר את [[מאיר עמית]] כראש "[[המוסד]]", ושימש בתפקיד זה עד לשנת [[1974]]{{הערה|{{דבר||חילופים בראשות המוסד למודיעין|1974/09/02|00207}}.}}. אירועים עיקריים שהמוסד היה מעורב בהם והתרחשו במהלך שירותו של זמיר הם:
* [[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]], ב-[[5 בספטמבר|5]]–[[6 בספטמבר]] [[1972]]: זמיר נכח במקום בעת הטבח, לאחר שיצא לשם בניסיון לסייע לגרמנים בהתמודדות עם המחבלים.
* תחילתו של [[מבצע זעם האל]] לחיסולם של ראשי ארגון הטרור [[ספטמבר השחור (ארגון טרור)|ספטמבר השחור]], שהיו אחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
* [[מבצע אביב נעורים]] נגד מפקדות [[אש"ף]] וה[[פת"ח]] ב[[ביירות]].
* המשך טיפוח הקשרים עם הכורדים ב[[עיראק]]. לצורך כך יצא זמיר לביקור ב[[כורדיסטן]] אצל [[מוסטפא ברזאני]]{{הערה|{{דבר|ישראל לנדרס|האלוף צבי זמיר ביקר אצל בראזאני|1972/09/19|00107}}.}}.
* סיוע למורדים בדרום [[סודאן]] והידוק הקשרים של ישראל עם המדינות הסמוכות לאזור זה.{{הערה|צבי זמיר ואפרת מס, '''בעיניים פקוחות: ראש המוסד מתריע: האם ישראל מקשיבה?''', בהוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], 2011, עמ' 86–89.}}
* [[מבצע אביב נעורים]] שנערך בלילה שבין [[9 באפריל|9]] ל-[[10 באפריל]] [[1973]], ובו כוחות מ[[סיירת מטכ"ל]], [[חטיבת הצנחנים]], [[שייטת 13]] ו"המוסד" תקפו מספר יעדי [[פת"ח]] ו[[החזית העממית]] ב[[ביירות]] ובאזור [[צידון]].
* [[מלחמת יום הכיפורים]] (ראו הרחבה להלן).
 
===זמיר ומלחמת יום הכיפורים===
בשנה שקדמה ל[[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה עמדתו של זמיר שיש אפשרות לפתיחת מלחמה של מצרים נגד ישראל, לעומת עמדת אמ"ן, ששללה אפשרות כזו. בין השאר הביא מידע שהשיג המוסד להכרזתה של "[[כוננות כחול לבן]]" בחודשים מאי - אוגוסט 1973. כ-40 שעות לפני פריצתה של [[מלחמת יום הכיפורים]] מסר מקור מודיעיני בכיר של "[[המוסד]]", [[אשרף מרואן]], למפעילו מידע מפורש על כוונת מצרים לצאת למלחמה. בלילה שבין 4 ל-5 באוקטובר, הגיעה למטה "המוסד" בקשתו של מרואן להיפגש עם ראש המוסד, לשם שיחה על מלחמה. במצב חוסר הוודאות בסוגיה זו שבו היה נתון צה"ל, היה זה מידע יקר מפז. צבי זמיר, בתוקף תפקידו כראש ה"מוסד", מסר מידע על פגישתו הצפויה ומטרתה לראש [[אמ"ן]], [[אלי זעירא]], ויצא ל[[לונדון]] בבוקר יום שישי, [[5 באוקטובר]], שלוש שעות לאחר קבלת ההודעה, ושם נפגש עם מרואן. המפגש נקבע לשעה עשר בלילה (זמן לונדון), והשתתפו בו זמיר, מרואן, ומפעילו של מרואן. הפעם ציין מרואן במפורש את מועד פרוץ המלחמה - יום שבת (הוא יום הכיפורים), בשעת ערב (בפועל פרצה המלחמה בשעה 2 בצהריים), כלומר- פחות מיממה ממועד הפגישה. מפגש זה שכנע את זמיר כי פני [[מצרים]] ו[[סוריה]] למלחמה. בשעה 4 לפנות בוקר, ב[[יום הכיפורים]], נמסרה [[מודיעין במלחמת יום הכיפורים#חיל המודיעין הישראלי|התרעה חד-משמעית]] של זמיר - "היום תפרוץ מלחמה" ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], ל[[שר הביטחון]], ל[[רמטכ"ל]] ולגורמים נוספים. בהמשך אותו לילה שלח זמיר מברק מפורט על תוכנית המלחמה של מצרים וסוריה, ובסופו הצעה של מרואן, שאליה הצטרף זמיר, "לסכל את הפתיחה במלחמה על-ידי פרסום ידיעות על כך ברדיו ובעיתונות, אשר יוכיחו למצרים, כולל הפיקוד הצבאי כי הישראלים מכירים את התוכנית ומוכנים לה".{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|המברק נחשף: ראש המוסד התריע ממלחמת יום כיפור והציע למנוע אותה|5352716|17 בספטמבר 2018}}}} במהלך המלחמה היה זמיר חבר בדרג הצבאי של קבינט המלחמה שבנתה [[גולדה מאיר]] עם פרוץ הקרבות, והשתתף באופן פעיל בישיבותיו היומיומיות, עד לסיום המלחמה. זמיר האשים את [[אלי זעירא]] בכשל המודיעיני לפני המלחמה, ובכנס של ראשי המודיעין אף טען כי "הפיקוד הבכיר ביותר של החיל (מודיעין) סגר עיניים והתעלם".
 
בשנת [[2004]] יצא זמיר בהאשמה חמורה לפיה חשף זעירא את זהותו של המקור הבכיר ביותר של ישראל במצרים, ובכך גרם נזק חמור ליכולתה של ישראל לגייס סוכנים (זמיר לא נקב בשם הסוכן, אך היה ברור שהוא רומז למרואן). את תלונתו העביר זמיר לטיפולו של [[היועץ המשפטי לממשלה]], על מנת שיפתח בחקירה בעניין זה. יחד אתו חתמו על התלונה שני קצינים בכירים, ששירתו באמ"ן תחת פיקודו של זעירא: [[עמוס גלבוע]] ו[[יוסף לנגוצקי]]. את החקירה ביקשו "לצורך הפקת לקחים ומסקנות למניעת גילויים מעין אלה בעתיד". בתגובה, הגיש ב-[[19 באפריל]] [[2005]] זעירא [[תביעת דיבה]]{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|אלי זעירא הגיש תביעת דיבה נגד צבי זמיר|1.1558849|23 בספטמבר 2004}}.}} לבית המשפט בתל אביב נגד זמיר. השופט בדימוס [[תיאודור אור]], שמונה לבורר בסוגיה זו, קיבל בשנת [[2007]] את גרסתו של זמיר{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|הבורר: חשש כבד שראש אמ"ן לשעבר זעירא תיאם עדויות לקראת הדיונים בפרשת "הסוכן הכפול"|1.1559071|12 ביוני 2007}}.}} ביולי [[2012]] החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגד זעירא, וזמיר מתח ביקורת פומבית על החלטה זו.
 
==פעילות אזרחית==