הספר הלבן (1939) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עיקרי הספר: ראו דף שיחה
מ סקריפט החלפות (פרסום), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 2:
[[קובץ:Graffitti_british.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[גרפיטי]]: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר ב[[שכונת הבוכרים]] בירושלים (צולם ב-2007)]]
[[קובץ:British_out.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רטרו-גראפיטי בשכונת [[נחלאות]] בירושלים, 2007]]
'''הספר הלבן של 1939''', הידוע גם בכינויים '''ספר המעל''', '''הספר הלבן של מקדונלד''', '''הספר הלבן השלישי''' או '''הספר השחור''', הוא קובץ תקנות שפורסם על ידי [[ממשלת בריטניה]] מתוקף [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]] ב-[[17 במאי]] [[1939]]. ספר זה היה השלישי במספר, וקדמו לו [[הספר הלבן הראשון]] שפורסם על ידי [[וינסטון צ'רצ'יל]] בשנת [[1922]], ו[[הספר הלבן של פאספילד]] משנת [[1930]].
 
הספר הלבן של מקדונלד פורסם בעקבות כישלון [[ועידת השולחן העגול]] ועל רקע המשך [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]]. הספר נקרא על שם [[מלקולם מקדונלד]], שר המושבות הבריטי באותה עת.
שורה 11:
* בשטחי ארץ ישראל המנדטורית תוקם תוך עשר שנים מפרסום הספר, [[פתרון מדינה אחת|מדינה דו-לאומית]] לתושבי הארץ הערבים והיהודים כאחד.
* מכסת ה[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] היהודית בחמש השנים הקרובות תעמוד על סך 75,000 נפש (וגם זאת מתוך התחשבות במצב היהודים ב[[אירופה]]). בגל ראשון יוכלו לעלות 25 אלף יהודים (כדי לעזור מיידית ליהודים מאירופה), ובמשך 5 שנים יורשו לעלות עשרת אלפים יהודים כל שנה, סך הכול 75 אלף. מעבר למכסה זו העלייה תותנה בהסכמת הערבים.
* תוגבל רכישת קרקעות על ידי יהודים (עד 95% משטח ארץ ישראל לא יינתן למכירה ליהודים בטענה כי לערבים ריבוי טבעי מהיר והם זקוקים לשטח).
 
בעקבות הספר הלבן צומצמה העלייה היהודית ולאחר שפורסמו [[תקנות העברת קרקעות]] [[1940]], היו מפעלות [[גאולת קרקע (ציונות)| גאולת הקרקע]] הציוניים בארץ ישראל, לכאורה, לכמעט בלתי אפשריים. תקנות אלו לא נאכפו וקק"ל רכשה מפירסוםמפרסום תקנות אלו ועד קום המדינה 420,000 דונם.{{הערה|{{יוטיוב|hcc61VUyEuo|שם=מפגשים ציוניים |- ההיערכות הכלכלית למדינה שבדרך - ד"ר דן גלעדי}}}}.
 
==הספר הלבן והצהרת בלפור==
 
הספר הלבן נתן פרשנות מצמצמת מאד למונח "[[בית לאומי לעם היהודי]]" שהופיעה ב[[הצהרת בלפור]], הצהרה ששולבה מאוחר יותר [[ועידת סן רמו#החלטות|בהחלטות ועידת סן רמו]]. נקבע בו כי "בית לאומי" אין פירושו מדינה יהודית, אלא האוטונומיה שממנה נהנה היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן פרסום הספר - עם מוסדות כמו [[ההסתדרות]], [[הסוכנות היהודית]], הקיבוצים והמושבים וכו' - היא כבר מהווה את "הבית הלאומי" במלואו ואל ליהודים לצפות לקבל יותר מזה.
 
כך, מנקודת ראותה של ממשלת בריטניה, הספר הלבן לא היווה ביטול של הצהרת בלפור אלא רק פרשנות שונה שלה. לעומת זאת, ראשי התנועה הציונית ראו בספר הלבן בבחינת ביטול בפועל של הצהרת בלפור והתכחשות של בריטניה להבטחותיה.
שורה 24:
הספר, שכונה בפי [[דוד בן-גוריון]] "ספר המעל", היה בגדר שינוי מוחלט של המדיניות הבריטית שראשיתה ב[[הצהרת בלפור]] מ-[[1917]] והשלמת הנסיגה ההדרגתית מה[[מדיניות]] הפרו-ציונית המקורית של בריטניה. לפיכך, עורר הספר והתקנות שנלוו אליו תגובת זעם ו[[מחאה]] ב[[היישוב|יישוב]] ובתנועה [[ציונות|הציונית]]. היישוב הכריז על שביתה כללית בכל הארץ ובערים הגדולות נערכו [[הפגנה|הפגנות]] ותהלוכות מחאה.
 
בעקבות הספר הלבן התאחד היישוב היהודי בארץ נגד הבריטים ונגד הספר הלבן. אך משפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], החליטו "[[ההגנה]]" וה[[אצ"ל]] להפסיק את הפעולות נגד הבריטים ולהמשיך אך ורק בפעולות ה[[התיישבות]] ו[[העפלה|העלייה הבלתי-לגאלית]]. בן-גוריון טען אז, כי "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה".{{מקור|מדויק}} על רקע החלטה זו של ה[[אצהאצ]] פרשה ממנו תנועת "האצ"ל בישראל", אשר לימים התפצלה אף היא ויצאה ממנה תנועת ה[[לח"י]] ("לוחמי חירות ישראל").
 
גם [[ערביי ארץ ישראל|הערבים תושבי ארץ ישראל]] התנגדו ל"ספר הלבן", ודרשו תחת זאת הפסקה מוחלטת של היתר העלייה מאירופה, ביטול הצהרת בלפור והחלטות ועידת סן רמו על ארץ ישראל כבית הלאומי של העם היהודי.
שורה 34:
<gallery widths="200px" perrow="5">
תמונה:Demonstration in Tel Aviv against the British mandate policy H ih 038.JPG|הפגנה ב[[תל אביב]] נגד מדיניות הספר הלבן, מאי 1939. מאוסף [[הספרייה הלאומית]]. טור של שוטרים בריטיים מתקדם לעבר המפגינים העבריים. בקדמת התמונה, קהל המתקהל סביב פצוע שהוכה על ידי השוטרים.
תמונה:Demonstration in Tel Aviv against the British mandate policy H ih 037.JPG|ההפגנה ב[[תל אביב]] נגד מדיניות הספר הלבן, מאי 1939. מאוסף [[הספרייה הלאומית]]. בראש הצועדים אנשי ציבור ובהם הרבנים הראשיים של תל אביב: הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] והרב [[משה אביגדור עמיאל]].
</gallery>