ויקיפדיה

עקיבא איגר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אלימיט (שיחה | תרומות)
1,694 עריכות
אין צורך לפרט כ"כ כאשר כל המידע נמצא בתון הערך עצמו
שורה 34:
=== נעוריו ===
[[קובץ:Wolf eger.JPG|ממוזער|שמאל|רבי [[בנימין וולף איגר]], דודו ורבו של רבי עקיבא איגר]]
נולד ב[[א' בחשוון]] [[תקכ"ב]] (29 באוקטובר 1761){{הערה|בניגוד למקובל אצל ביוגרפים מוקדמים של איגר לתארך את לידתו ל[[י"ד בחשוון]] תקכ"ב ([[8 בנובמבר]] 1761), מחקרו של שאול בלום מעלה כי על חגורה לעיטור [[ספר תורה]] ([[וימפל]]) שנדבו אבותיו לציון יום הולדתו והשתמרה בקהילת אייזנשטט עד סמוך ל[[מלחמת העולם השנייה]] נרשם "שנולד במזל טוב יום ה' [[ראש חודש]] מר-חשוון תקכ"ב [[לפ"ק]]". ראו על כך: {{HebrewBooks|שאול בלום|ילדותו של רבנו רב עקיבא איגר|29039|'''חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר''', ורשה: ש' בלום, תרצ"ח, עמ' 7, הערה 1|עמוד=7}}. גם באשר לשנת לידתו ישנן דעות שגויות, אך הן פחות רווחות: כך, ד"ר ה. ל. גורדון, במאמרו ב"[[מארגען זשורנאל|מאָרגען זשורנאל]]" הניו-יורקי מ[[כ"ח באדר]] [[תרצ"ו]] ([[1936]]), מקדים בטעות את תאריך לידתו של רע"א לשנת [[1752]].}} ב[[עיר מלכותית חופשית|עיר המלכותית החופשית]] {{אנ|Royal free city}} [[אייזנשטט]]{{הערה|1=[http://kedem-auctions.com/auction-items/63550?page=1 בקטלוג מכירה 42 של בית המכירות "קדם"], משער הכותב, כי [[ברית מילה|ברית המילה]] שלו, וכנראה גם לידתו היו ב[[פרשבורג]], בה התגוררו הורי אמו, ולא באייזנשטט עיר מגורי הוריו.}} שבמערב [[ממלכת הונגריה]] ה[[הבסבורג]]ית (כיום ב[[בורגנלנד]], [[אוסטריה]]), אחת מ"[[שבע קהילות]]"{{הערה|להרחבה על רע"א בספר על קהילות בורגנלנד היהודיות, ראו: {{ltr|[[הוגו גולד|Hugo Gold]], ''Gedenkbuch der untergegangenen Judengemeinden des Burgenlandes'', Tel Aviv:‪ Olamenu, 1970.}}}}. ברית המילה שלו מתוארת בפנקס המילה של המוהל רבי [[בנימין וואלף טעבין]], מפרנסי ומנהיגי קהילת פרשבורג, והיא נערכה ב[[ט' בחשוון]]{{הערה|[http://kedem-auctions.com/sites/default/files/63550/031_1_0.jpg צילום פנקס המוהל], רישום ברית המילה של רבי עקיבא איגר, בעמוד הימני.}}, שלא בזמנה{{הערה|1=באשר לסיבת עריכת הברית שלא בזמנה הועלו מספר השערות, ייתכן והוא נולד ב[[בין השמשות (יהדות)|בין השמשות]] שבין א' בחשוון לב' בחשוון, ולכן לא היה ניתן למולו ביום השמיני ללידתו, ח' בחשון. וייתכן שהעיכוב חל מסיבה רפואית.}}. הוא היה בנם הבכור של רבי משה גינז וגיטל איגר.
 
האם גיטל, שאחיה מתאר אותה "הצדקת ומלומדה כגברא [=כגבר]"{{הערה|'''שו"ת רבי עקיבא איגר''', מהדורה קמא [להלן: '''שו"ת רע"א''' (קמא)] (פסקים) סי' כ"ט, מכתבו של דודו ומורו של רע"א, ר' וולף איגר.}}, הייתה בתו של הרב [[עקיבא איגר (הראשון)|עקיבא איגר]] מ[[הלברשטאדט]], מחבר הספר "משנת דרבי עקיבא", רבן של [[ביאלה פרודניצקה|צילץ]] (Zülz) ו[[פרשבורג|פּרֶשׂבורג]], שנחשב לאחד מגדולי רבני [[יהדות גרמניה|גרמניה]] וכלל [[האימפריה הרומית הקדושה]]. הרב איגר מהלברשטאט נפטר בגיל 39, ובתו גיטל בחרה לקרוא את שם בנה הבכור על שמו, עקיבא. רבי עקיבא איגר נהג כל ימיו לחתום על איגרותיו את שמו: {{ציטוטון|עקיבא גינז מא"ש}} (=מאייזנשטט), כשם אביו, אך בתעודות רשמיות הוא חותם {{ציטוטון|יעקב משה איגר}}, כשהשם "יעקב" מהווה [[אנגרמה]] של השם עקיבא{{הערה|כך נהג גם ד"ר עקיבא (Jacob) [!] איגר, '''דיואן לרבי [[אברהם בן עזרא]]''' ברלין תרמ"ו.}} ו"משה" מייצג כנהוג את שם אביו. לימים, עוד בחייו, אימצו בני המשפחה את שם משפחת האם "איגר", כי משפחתה נחשבה [[גנאלוגיה#גנאלוגיה יהודית|"מיוחסת"]] יותר{{הערה|1={{HebrewBooks|שאול בלום|ילדותו של רבנו רב עקיבא איגר|29039|'''חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר''', ורשה תרצ"ח, עמ' 8, הערה 4|עמוד=8}}. על שם המשפחה "איגר" ראו: {{ltr|1="[http://books.google.co.il/books?id=_dQP4nHgyVUC&pg=PA211 Eger]," in: Heinrich W. Guggenheimer and Eva H. Guggenheimer, ''Jewish Family Names and Their Origins: An Etymological Dictionary'', Hoboken, N.J.: [[Ktav Publishing House|Ktav Pub. House]], 1992, p. 211.}}}}. האב, ר' משה גינז, היה בנם של ר' שמואל שלזינגר ושרה בתו של רבי [[משה ברודא]] ונכדתו של רבי [[אברהם ברודא]] רבן של [[פראג]] ו[[פרנקפורט]].
 
כילד אובחן כבעל [[תפיסה]] מהירה ו[[זיכרון]] פנומנלי, והוריו הפנו אותו ללימודי [[גמרא]] כבר בגיל צעיר מאוד. שמו החל מתפרסם בין למדני הסביבה, כאשר בהיותו בן שש או שבע שנים בלבד פיצח סוגיה תלמודית קשה שהוגיעה את טובי המוחות בבישיבת [[ישיבת ברסלאו]] זמן ממושך מבלי שבאה על פתרונה, ונשלחה אל אביו בידי גיסו, [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[בנימין וולף איגר]], לעתיד רבן של [[צילץ]] ו[[ליפניק על הבצ'ווה|לַייפּניק]] (בסלאבית: ליפּניק). הצעת הפתרון של איגר הקטן קנתה לו שם של [[ילד פלא]] ועוררה סקרנות. רבים החלו מבקשים להיפגש עמו ולעמוד מקרוב על יכולותיו{{הערה|עובדה זו מופיעה אצל כל הביוגרפים של איגר, למן המוקדמים שבהם. ראו: בלייכרודה, '''תולדות רע"א''' עמ' 2; סופר, '''חוט המשולש''' עמ' קעד; וייץ, '''עטרת פז''' עמ' 20; {{HebrewBooks|שאול בלום|הנער הגאון בא לבריסלה|29039|'''חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר''', ורשה תרצ"ח, עמ' 12–13|עמוד=12}}.}}. עד גיל 12 למד בעיקר אצל אביו, ואצל רבה של אייזנשטט הרב למיל מ[[גלוגא]] (Głogów) שב[[שלזיה]], [[פרוסיה]] (כיום ב[[פולין]]). במשך השנים, לאחר שעמד על רמתו התורנית, שידל דודו (אחי־אמו של איגר) את הוריו לשלחו ללימודים מתקדמים בישיבתו שבברסלאו. בשל גילו העדיפו הוריו לימודים בקרבת מקום, למשך זמן קצר הוא נשלח לעיר ההונגרית הסמוכה [[מטרסדורף]], לישיבתו של הרב המקומי, שבה ביסס את ידיעתו ב[[ספרות תורנית|ספרות התורנית]] וחיזק את ביטחונו העצמי{{הערה|{{HebrewBooks|שאול בלום|ילדותו של רבנו רב עקיבא איגר|29039|'''חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר''', ורשה תרצ"ח, עמ' 11, הערה 9|עמוד=11}}. על-פי ש. ולדן, שם הגדולים החדש.}}. בגיל 12 ([[תקל"ג]], [[1773]]) נסע ל[[ברסלאו]] והיה לתלמידו הקרוב של דודו הרב וולף איגר, שאף ייעד אותו למלא את מקומו אם ייעדר. בישיבה זו התוודע לרב [[ישעיה פיק ברלין]] שנעשה מאוחר יותר לרבה של ברסלאו ונודע בשל הגהותיו ל[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] שנדפסו כתוספות ל"[[מסורת הש"ס]]" על גיליונות [[ש"ס וילנא]].
 
=== תקופת ליסא ===
שורה 52:
 
=== רבנות מרקיש-פרידלנד ===
מתחילה לא רצה רבי עקיבא איגר לקבל משרת רבנות, והעדיף להיות ראש ישיבה ומורה לתלמידים, ולהתפרנס ממלגת קיום שניתנה לו בידי עשירים יהודיים מקומיים. אך מצוקת הפרנסה הכריחה אותו לבסוף לקבל משרות רבנות, וכך בשנת [[1791]], לאחר השריפה גדולה שפרצה בליסא והמשבר הכלכלי שפרץ בעקבותיה כמו גם אובדן הונו של חותנו, ואחרי שנת הניסיון בעיר [[ראביץ']], נבחר רבי עקיבא איגר ב[[י"ח באדר א']] תקנ"א, בהשתדלות חותנו וחבריו, לכהן ברבנות העיר [[מירוסלאבייץ|מֶרקיש-פרידלנד]] (בפולנית: מירוסלאבייץ; ב[[קשובית]] (שפת הלימוד של חבל הארץ המקומי, [[פומרניה]]): פרֶדלוֹנדק) ב[[פרוסיה המערבית]], תפקיד שאותו מילא 24 שנים.
 
מיד עם הגיעו למרקיש-פרידלנד הקים בה [[ישיבה]] והחל מקבץ סביבו תלמידים רבים, בהם תלמידיו מישיבתו הקודמת בליסא. כמנהג התקופה, מימנה הקהילה היהודית המקומית את החזקת ישיבתו של הרב ותלמידיה, בנוסף למשכורתו הקבועה. פרוטוקול ועד הקהילה במרקיש-פרידלנד, העוסק בתנאי שכרו של הרב החדש, מיום ח' באדר א' תקנ"א (1791), נשתמר{{הערה|שלמה סופר, '''אגרות סופרים''', אגרת ג'.}}. בתקנון זה, תחת הכותרת {{ציטוטון|הסכמנו כולנו קַּבֵּל בתוכנו הרב, להורות עם ישראל בדרך אשר ילכו בה, ונמנו וגמרנו שיהיה ארוחתו תמיד מזה...}}, מפורט שכרו החודשי נקוב במטבע המקומי ([[טאלר|רייכסטאלר]]), שכר ייחודי עבור דרשות [[שבת שובה]] ו[[שבת הגדול]], [[קמחא דפסחא]] ו[[ארבע כוסות]], [[אתרוג]] ו[[לולב]], מגורי חינם בדירת רב הקהילה, שכר [[נוטריון]] על אישורי [[נישואין]] והסכמי [[עיזבון]]. עוד נקבעו בהסכם הרבנות: המועדים בהם זכאי הרב [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]], לקרוא את ה[[הפטרה]]. וכן: הרב יזכה לשמש כ[[סנדק (יהדות)|סנדק]] בפעם הראשונה בה נערכת בקהילה [[ברית מילה]], בכל חודש. המשכורת שנקבעה מתחילה הייתה זעומה, ורע"א, שראה שאין בה כדי לפרנס את משפחתו, חשב שפרנסי הקהילה קבעו לו משכורת נמוכה מפני שחשבו שבידיו חיסכון מכסף ה[[נדוניה]] שקיבל מחמיו ה[[גביר]]. אך משום שכסף כזה לא היה בנמצא, פנה לוועד הקהילה בבקשה להעלאת שכר, והוא מדגיש כי ברצונו לקבל רק את המינימום ההכרחי למחייתו:
שורה 76:
====נישואים שניים====
[[קובץ:Brockhaus and Efron Jewish Encyclopedia e16 151-0.jpg|ממוזער|250px|רבי עקיבא איגר (מתוך הערך 'עקיבא איגר' ב"[[המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון|מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון]]")]]
לאחר השתדלות ידידיו וכמה מדייני ליסא, נישא רבי עקיבא איגר בסוף השנה בזיווג שני לאחייניתו בריינדל, בת גיסו, אף הוא חתנו של איציק מרגליות, הרב יהושע הלוי פייבלמן סגל ששימש כדיין בליסא ומאוחר יותר כ[[אב"ד|אב-בית-הדין]] בסאמטרב[[סטמר|סאטמר]]. למרות פערי הגילים ביניהם וחששו של רע"א למסור את גידול ילדיו בידי אחייניתו הצעירה, העדיף רע"א הצעת-שידוך זו משום שהיה בכך אקט של נחמה כלפי סבה, חמיו השכול. לגיסו, חמיו החדש, הוא כותב מיד לאחר החתונה על כך שבניו מנישואיו הקודמים רואים בה את אמם לכל דבר ועניין, וחולק לה מחמאות על תפקודה:
<center>{{ציטוט|שורות=כן|תוכן=לכבוד מר חמי רב חביבי...
אשר דרש כבודו על בתו... יהא ליבו הטהור שוקט ובוטח ואל ידאג מאום. כי גודל יראת ה' אשר בקרבה, גם חכמתה עמדה לה להיות כל מעשיה רצויים. ועם רכות שנותיה היא ת"ל גברת ועקרת הבית.
שורה 244:
* האדמו"ר השלישי מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]], רבי [[שמואל אליהו טאוב]], בעל "אמרי אש". וצאצאיו אדמו"רי בית מודז'יץ.
* ה[[מתמטיקאי]] וה[[שחמטאי]] ה[[יהודי]]-[[גרמני]], [[יעקב רוזנס]] (מ[[גרמנית]]: Jakob Rosanes). בן חתנו הרב מאיר אריה ליב הכהן רוזנס.
* האדמו"ר רבי מנחם מנדל לנדא מביאלה בן רבי [[אהרן צבי לנדא]] - ניו יורק, מאדמו"רי [[אברהם לנדא#שושלת טשכנוב|שושלת טשכנוב]], מחבר הספר "שמש ומגן". נינו של הרב רוזנס.
* הרב [[דוד רפפורט]], רב ו[[ר"מ]] בישיבת "[[אהל תורה]]" ב[[ברנוביץ]] בין מלחמות העולם. מחבר הספר הישיבתי הפופולרי "מקדש דוד" על ה[[תלמוד]]. ספרו "צמח דוד" יוחד לעיסוק בתורתו של רבי עקיבא איגר.
* ד"ר אברהם יצחק בלייכרודה ([[1954]]-[[1867]]), מרצה לתלמוד, נינו של רע"א. אחד מתלמידיו היה [[גרשום שלום]]{{הערה|גרשום שלום, מברלין לירושלים, עם עובד, עמ' 50–51.}}, שכתב לכבודו מאמר בהגיעו לגבורות{{הערה|"ברכה למורה, לד"ר אברהם יצחק בלייכרודה - בן השמונים", "'''[[הארץ]]'''", כ"ד בתשרי תש"ח, עמ' 2; פורסם גם בשם: "ברכה למורה", "'''[[ההד]]'''", כ"ג, א', תש"ח, עמ' כד-כה.}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עקיבא_איגר"