מבצע יורם – הבדלי גרסאות

קיומו של היישוב היהודי בירושלים, שמנה כמאה אלף איש ערב פרוץ מלחמת העצמאות, היה תלוי באספקת מים ומזון משפלת החוף. הערבים, שהבינו היטב שניתוק התחבורה היהודית מהשפלה לירושלים עשוי להכריע את המערכה על העיר, ריכזו את עיקר מאמציהם בחסימת צירי התנועה לירושלים, החל מראשית המלחמה. בשורה של מבצעים צבאיים, במהלך החודשים אפריל-מאי [[1948]], הצליחה [[ההגנה]] להשתלט כמעט על כל אורכו של הכביש הראשי מהשפלה לירושלים, אולם קטע הדרך שבין לטרון לשערל[[שער הגיא]], נותר בשליטת הצבא הבריטי עד לסיום המנדט, ולכן לא ניתן היה לפעול בו. בחודש שקדם לסיום המנדט הבריטי נכנס לאזור זה גם כוח מ'"[[צבא ההצלה']]", השתלט על הנקודות השולטות בחלקו המזרחי של רכס לטרון, ומנע המשך מעבר שיירות אספקה לירושלים.

אחרי עזיבת הבריטים בליל ה-[[14 במאי]] 1948, הוצאו גם כוחות '"צבא ההצלה'" מאזור לטרון, והועברו להתארגנות מחדש ב[[סוריה]]. ב-[[18 במאי]] נשלח גדוד 4 של הלגיון לאזור לטרון, ותפס את כל קו הרכס שבין לטרון לשער הגיא. ב-[[23 במאי|23 בחודש]] תוגבר כוח זה בגדוד נוסף של הלגיון, בסיוע ארטילריה ושיריוניות. ניסיונותהניסיונות לעקור את הליגיוןהלגיון, ב[[מבצע בן נון א']] ו[[מבצע בן נון ב']], אשר נערכו בשבוע האחרון של מאי, נכשלו, תוך אבדות כבדות לתוקפים. לנוכח החשיבות שייחס [[דוד בן-גוריון]] לפתיחת הדרך לירושלים, הוא עמד על כך ש[[חטיבת יפתח]] תרד מן [[הגליל העליון]] המזרחי (כדי להחליפה הוקמה בחפזון [[חטיבת עודד]]), ותצטרף לכוחות המיועדים לפריצת הדרך. הדבר נעשה בתחילת יוני.

המבצע הוטל על גדוד 5 מ[[חטיבת הראל]] (גדוד '"שער הגיא'") וגדוד 3 מ[[חטיבת יפתח]] (גדוד '"הגליל'"). אלה בחרו לעקור את הליגיוןהלגיון מלטרון תוך שנקטו בגישה עקיפה, מה גם שהתקפות המצח שנערכו במבצעים הקודמים לכיבוש המקום, נחלו כישלון חרוץ. כיווןמשום שכך,כך כיוון הפלמ"ח את התקפתו לשני משלטים החולשים על לטרון ממזרח. משלטים אלה כונו בשם משלט י"ג ומשלט י"ד, בהנחה שכיבושם יערער את אחיזת הלגיון בלטרון. על כוח חטיבת הראל היה לכבוש את משלט י"ג ועל כוח חטיבת יפתח היה לעבור דרך המשלט שנכבש ולכבוש את משלט י"ד. כיבוש המתחם עצמו נועד לשלב הבא של המבצע.

עקב טעות בניווט, הסתער גדוד 5 הסתער על משלט י"ד וכבש את חלקו לאחר קרב קשה. הגדוד לא עמד על טעותו ודיווח למפקדת המבצע על כיבוש משלט י"ג. בעקבות זאת עלה גדוד 3 יפתח על משלט י"ג, בהתאם לתוכנית המקורית. הכוח הופתע כשנתקל באש של כוח הלגיון שהיה מבוצר על היעד, ונסוג לנקודת היציאה שלו, מבלי שניסה לכבוש את המשלט. נסיגת גדוד 3 הותירה את הגדוד החמישי מבודד בלב מערך האויב, אשר לקראת הבוקר החל בהתקפת נגד.

בדיעבד התברר שהתקפת גדוד 5 יצרה איום ממשי על מערך הלגיון, שנאלץ להטיל לקרב אל כל העתודות שעמדו לרשותו. ייתכן מאוד, שאילו גדוד 3 היה משתלט על משלט י"ג, הלגיון היה נאלץ לפנות את מתחם לטרון. למעשה, ניתן לומר, שמבצע "יורם", למרות כשלונוכישלונו, היה ההתקפה המסוכנת ביותר, שביצעו כוחות [[צה"ל]] על מתחם לטרון במהלך [[מלחמת העצמאות]].

מבצע יורם נכשל, [[לטרון]] נותרה בידי [[הלגיון הערבי]] והדרך הראשית ל[[ירושלים]] נותרה חסומה. בכל זאת, באותם ימים ממש, נפרצה [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]] נפרצה ושיירות החלו לעבור לירושלים מיד לאחר כישלון המבצע.

*[[אריה יצחקי]], לטרון - המערכה על הדרך לירושלים, מבצע יורם פרק 21, הוצאת כנא, ירושלים, 1982.