איכון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 8:
גאולוקיישן של מחשב דרך האינטרנט אפשרי על ידי הקצאת [[כתובת IP]], [[כתובת MAC]], קוד [[RFID]], שבב חומרה, רכיב־[[שידור|שדר]], שבב־[[GPS|ממ"ג]] (GPS) למיקום גאוגרפי. כמו כן, ניתן להשתמש גם במידע המנודב מרצון. גאולוקיישן עובדת, בדרך כלל, על חיפוש כתובת IP בשירות [[WHOIS]] ומאחזרת את [[כתובת (מען)|כתובתו]] הפיזית של בעל הכתובת.{{הערה|1={{cite web|url=http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1433634 |author=קווין פ' קינג|title=Geolocation and Federalism on the Internet: Cutting Internet Gambling's Gordian Knot}}}} מידע המופק מגאולוקיישן של כתובת IP יכול לכלול פרטים כמו [[מדינה]], [[אזור]], [[עיר]], [[מיקוד (דואר)|מיקוד]], [[קו אורך]], [[קו רוחב]] ו[[אזור זמן]].{{הערה|1={{cite web|url=http://ipinfodb.com/ip_database.php|publisher=IPInfoDB |author=IPInfoDB|title=IP Geolocation database}}}}
המילה "גאולוקיישן" בהקשרים האחרים מפנה לתהליך של [[איתור]] [[בעל חיים]], המבוססת, לדוגמה, על תיעוד זמני [[זריחת השמש]], או [[טמפרטורה|טמפרטורת]] ה[[מים]] שהחיה שתתה
==תצפית צבאית==
שורה 39:
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] היה איכון בעזרת קול טכנולוגיה בשלה ובשימוש נרחב, בייחוד על ידי הבריטים (על ידי גדודי הסקר הארטילריים שצורפו לרמת קורפוס) וה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] (במחלקות הניטור של ה[[ורמאכט|וורמאכט]] - Beobachtungs Abteilungen). פיתוח הטכנולוגיה נמשך וציוד משופר הונהג לראשונה, במיוחד לאיתור [[מרגמה|מרגמות]]. לקראת סוף המלחמה הנהיגו הבריטים שיטת [[ריבוב]] שאיפשרה למיקרופונים לשתף כבל אחד אל ציוד ההקלטה. גם ב[[מלחמת קוריאה]] נעשה שימוש באיכון ארטילריה בעזרת קול, אבל טכניקה זו רק השלימה איתור מרגמות באמצעות מכ"ם וצופי ארטילריה מוטסים.
בבריטניה פותחה גם טכניקה לאיכון מטוסים באמצעות קול. הם פיתחו רשת נרחבת של "[[מראה אקוסטית|מראות אקוסטיות]]" שהיו בשימוש במהלך מלחמת העולם הראשונה והשנייה.{{הערה|[http://www.doramusic.com/soundmirrors.htm Sound Mirrors on the South Coast]}} "מראות קול" (Sound mirrors) הן למעשה מיקרופונים הנעים על ציר
==סונאר==
| |||