אי התעלומות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.186.138.107 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot |
תיקון קישור לפירושונים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 8:
|שם בשפת המקור=L'Île mystérieuse
|שפת המקור=[[צרפתית]]
|הוצאה=[[פייר-ז'ול הצל|פייר־ז'ול הצל]]
|הוצאה בשפת המקור=
|שנת הוצאה=[[1874]]
שורה 34:
}}
[[קובץ:Ile Mysterieuse 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת האי]]
'''
* חלק ראשון - '''הניצולים מהשמים'''
* חלק שני - '''הנטושים'''
* חלק שלישי - '''סודו של האי'''
הספר מספר על חמישה אנשים [[האיחוד|ממדינות הצפון]], הלכודים בעיר הבירה, [[ריצ'מונד (וירג'יניה)|ריצ'מונד]] [[וירג'יניה]] של [[קונפדרציית המדינות של אמריקה|מדינות הדרום]], מבלי יכולת לצאת ממנה. בתקופה המתוארת [[1861]]–[[1865]] מתרחשת [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת אזרחים]] בין מדינות הצפון לבין מדינות הדרום. ריצ'מונד הייתה נצורה ומותקפת, על ידי צבא
הספר בחלקו מהווה המשך לעלילות שתוארו בשני ספרים קודמים של ז'ול ורן [[ילדי רב החובל גרנט]] מהשנים [[1867]]–[[1868]]
== עלילה ==
צוות הטס בכדור הפורח כולל חמישה אנשים [[האיחוד|ממדינות הצפון]]. השלושה, ה[[מהנדס]]
===חלק ראשון: הניצולים מהשמים===
שורה 51:
הקבוצה נוחתת באי. ארבעה מתוכם הגיעו לחוף. המנהיג סיירוס סמית וכלבו לא נמצאים עימם. הנוחתים הגיעו ללא כל חפץ, אפילו [[סכין]] או [[גפרור]] לא היו עימם. ברשותם היה הלבוש לגופם ומה שהיה בכיסם. תחילה הם מחפשים באופן יסודי את מנהיגם, המהנדס שנעלם. לאחר ימים אחדים הם מוצאים אותו בריא ושלם. מה עבר עליו נשאר בגדר חידה.
הצוות מארגן אספקת מזון משבלולים, ביצים ובשר צייד.הם מוצאים פלג מי שתייה ובונים לעצמם קורת גג. הידע המדעי של המהנדס ויצר הסקרנות של העיתונאי מביא להם הצלחות אשר יביאו להישרדותם. הם מפיקים [[אש]], בונים [[תנור]] אפיה, מייצרים כלי [[חרס]] לשימוש ביתי ולבנים לבניית מבנים. הם מגלים באי [[צמחייה|צמחיית בר]] ומצליחים לתַרבֵּת אותה, גרעיני [[חיטה]] הם מגדלים לזרעים עד שתהיה כמות מספקת למאכל. חיות בר - ולביית אותן, בין השאר זוג [[ערוד]]ים - בהמות נוחות לכל עבודה. חיי הקבוצה מתגבשים. הם מסיירים באי, מכירים את המקומות שבהם יימצאו חומרי גלם נוספים לבנית בתיהם, לגיוון מזונם ולשיפור איכות חייהם. הם מטפסים לראש ההר הגבוה בעיר המתגלה כ[[הר געש]]. סיור בלוע מראה כי הר הגעש אינו פעיל. מפיסגתו הם משקיפים מסביב: הם רואים רק מים מאופק לאופק.
המהנדס מצליח לפי נתוני הכוכבים ומועדי הזריחה והשקיעה לכוון את שעונו ולמצוא את מיקום האי באוקיינוס השקט. הוא מגיע למסקנה הפסימית שספק אם אנייה תעבור ליד האי. הם רחוקים מכל נתיב הפלגה ידוע. הם מחליטים להתארגן לישיבת קבע באי ובבוא היום ימסרו את המושבה לממשלת [[ארצות הברית]]. הם מחליטים: יותר אנו לא "ניצולים" אנו "מתיישבים". וכך כל מישור, עמק, נתיב ומקור מים זוכה בשם, כפי שמקובל כאשר מגלים ארץ חדשה. הם מבצעים חלוקת עבודה: המהנדס - המנהיג, העיתונאי - הממונה על הצייד, הרברט הנער - טיפול בבעלי חיים ובצמחים, נֵב - הנפח, ופנקרוף - חרש עץ, סתת, בנאי וכל יכול. כלי עבודה, רובי צייד ו[[אבק שריפה]] חסרים לצוות. הם מגלים מרבצי [[מתכת|מתכות]] ולפי הוראות המהנדס הם מתחילים בייצור כלי מתכת. הם מניחים בתנורים [[פחם]] ועופרות [[ברזל]] ולרשותם הכלים הדרושים. הם מצליחים להפיק [[גפרית]], [[סידן]] ו[[נתרן]] וכך גם [[חומר נפץ]] יהיה להם. החורף מתקרב והם מתפנים לבנית בית הקבע: בית הגרניט. ממנו ימתחו קווי טלגרף למכלאות, לשדות החיטה והירקות ולאכסניה ליד החוף, שם יצפו לעבר הים בתקוה לגלות אוניה עוברת באוקיינוס.
שורה 60:
מסתיימת שנה לשהותם באי. הקבוצה מצאה את הפתרונות להישרדות והיא פועלת להעלאת רמת החיים. כך נבנית [[מעלית]] למשאות, מייצרים [[זכוכית]] לחלונות וכוסות, יש כבר יבול חיטה שניתן לאפות לחם ומתגלה אפילו [[טבק (שיח)|טבק]]. הם צדים [[לווייתנאים|לוייתן]] וזוכים לגיוון התפריט. בעזרת הציוד המדעי שקבלו הם מגלים כי לידם מצוי אי, המכונה בשם "תבור". הם מחליטים לבנות סירה במטרה לשוט לאי השכן.
הם מהססים ויוצאים לדרך רק אחרי שהם מוצאים בקבוק בים ובו פתק לבוא אי תבור. הם מפליגים לאי ושם מתנפל עליהם אדם פרא. מסתבר שהוא הפושע איירטון אשר ננטש בסוף הספר [[ילדי רב החובל גרנט]] על האי תבור ובמשך הזמן שחלף מאז (
[[קובץ:Ile Mysterieuse 46.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותחים - שלל מאונית שודדי הים]]
שורה 68:
ואכן, ספינת שודדי ים ובה חמישים איש, מתקרבת לאי. השודדים מחפשים בסיס להתיישבות. המתיישבים מחליטים להילחם בהם. היות שהם רק ששה אנשים, הם מתפזרים לצוותים ופותחים ביריות מרוביהם מכל רחבי האי. הם מקויים כי השודדים יניחו כי באי מספר רב של מתיישבים ויניחו אותם לנפשם. היריות לא עוזרות והם יורדים לחוף. ההצלה באה, שוב, בדרך מסתורית: [[טורפדו]] מודבק לאוניה והיא יורדת למצולות הים עם רוב השודדים. מצבורי האוניה ותותחיה עוברים לרשות המתיישבים.{{הערה|חלק שלישי, פרקים 1-5}} הם מנסים להעריך מי האדם המסתורי העומד מאחורי הפעולות שנעשו להצלתם. מסקנתם: האדם הוא בעל כח עליון ותאורו כמו ה"אלוהים". המתיישבים מסיירים באי, כאשר לפניהם שתי מטרות: לאתר את חמשת השודדים שירדו לחוף לפני שהאוניה טבעה ולמצוא את האדם הנחלץ לעזרתם. אירטון הולך למכלאה לטפל בחיות. לאחר שלא מתקבלת תגובה טלגרפית ממנו, יוצאים ארבעה מהמשלחת לקראתו. (נב נשאר לשמור על בית הגרניט). במכלאה הם נתקלים בשודדים, הפוצעים קשה את הרברט ואילו את איירטון הם לא מוצאים. בהמשך הם ימצאו פיסת בד מבגדיו ספוגה דם ומזה יסיקו כי הוא נאבק בשודדים ולא התמסר להם. (היה חשש לכך שכן בעבר היה שודד ים). המשלחת, בה נותרו שלושה איש שעומדים על רגליהם, נשארת המכלאה ומתארגנת להגנה עצמית. לעזרתם מצטרף הקוף המאומן ונמצא איתם גם כלבם. הרברט מבריא חלקית והם חוזרים לבית הגרניט. יש הרעה במצבו של הרברט והוא חולה ב[[מלריה]]. הוא נוטה למות ואז מגיע המציל המסתורי ומניח 200 כדורי [[כינין]] על השולחן. הרברט מבריא וניצל ממוות.
המתיישבים ממשיכים לסייר באי: רודפים אחרי השודדים ומחפשים את מיטיבם. הם חוזרים למכלאה ומגלים את איירטון שוכב פצוע ואת חמשת השודדים, כל אחד עם כדור ברקתו. אירטון לא יודע דבר על נסיבות מותם. הוא רק מספר כיצד עינו אותו ופתאום נעלמו. שוב, האדם המסתורי הציל אותם והפעם מהשודדים שנותרו האי{{הערה|חלק שלישי, פרקים 6-12}} עתה נותר להם עיסוק אחד, בלעדי, למצוא את האדם הבא לעזרתם בעת הצורך. במקביל, הם מתחילים לבנות ספינה חדשה שעם סיום בנייתה, בעוד שנה, יוכלו להפליג מהאי. בינתיים הם חשים בסכנה חדשה המתקרבת. הר הגעש, הר פרנקלין, שאינו פעיל, מתחיל להשמיע רחשים, עשן מתמר מעל הלוע ואדים פורצים לאוויר. הם חוששים כי הר הגעש עומד להתפרץ, שדר טלגרפי מגיע למתיישבים מהמכלאה: "מהרו ובואו מיד". הם מופתעים, הרי כולם בבית הגרניט אז מי שידר את המברק. הם מגיעים למכלאה ומוצאים שלט: "לכו אחרי כבל הטלגרף החדש". הם הולכים בעקבות הכבל הימי ומגיעים לפתח [[מערה]]
קפטן נמו קורא למנהיג המתיישבים, המהנדס סירוס סמית, הצידה, ומודיע לו בלחש כי לפי התצפיות שעשה מהמערה, הר הגעש עומד בפני התפרצות והאי כולו יהיה נשוא לפעילות וולקנית אשר בסופו של דבר תביא לשקיעתו באוקיינוס. בגלל השינויים הגאולוגיים באי, לא ניתן לברוח באמצעות נאוטילוס ועליהם לבנות ספינה ולהימלט. הם לא מספיקים לעשות זאת. מהר הגעש פורצת לבה, על האי עוברת רעידת אדמה והאי שוקע בים. רק סלע אחד, בודד, נשאר מעל פני הים, עליו מתמקמים המתיישבים. ואז, הם צופים לאופק ורואים אוניה, את ספינתו של הלורד גלנרבן מ[[ילדי רב החובל גרנט]]. היא יצאה להחזיר את איירטון מהאי תבור, ומצאה שם פתק שהשאיר הקפטן נמו, כחסד אחרון לניצולים. בפתק היה כתוב כי איירטון ועוד חמישה אנשים נמצאים באי לינקולן. האניה מצילה אותם, מביאה אותם לארצות הברית ושם הם רוכשים ביחד חווה חקלאית רחבת ממדים.
שורה 80:
# '''חומצה גפרתנית, חומצה חנקנית, [[גליצרין]], [[סבון]] וחומר נפץ הם חומרים חשובים לאדם''' - הם מוצאים די מחצבים באי כדי להפיק אותם (חלק ראשון, פרק 17).
# ''' הם מוצאים גרגרי חיטה. חישוב קל מראה כי אם יזרעו אותם והיום לא יעשו מהם לחם, יגבר עושרם בעתיד''' - וכך בתום ששה חודשים יש להם כבר 800 גרעינים! (חלק ראשון, פרק 21).
# '''שיעור בבוטניקה: השימוש בעצים לרהיטים ולליקרים''' - הם מחפשים תחליף לטבק ובינתיים דנים בשימושים אפשריים בעצים, אפילו בתור נשק - שריפת קני במבוק (חלק שני, פרק 3).
# ''' [[קוף]] ממין [[אורנגאוטן]] מצטרף לקבוצה''' - הוא כמו אחד מהם: מבצע עבודות משק בית - ניקיון החדרים, סידור בגדים וצחצוח נעלים, שליחויות (מוכיח את עצמו) ואפילו משתמש בכלי אוכל. "תבונה כמעט אנושית" ובסוף זוכה למדים של חדרן - מלצר ( חלק שני, פרק 7).
# '''מים צוננים ספוגים בגופרית מונעים דלקת מפצע''' - רוברט החולה נפצע מכדור השודדים. הזיהום לא התפשט והפצע נגלד בזכות תחבושות רטובות במי האי, הספוגים גופרית (חלק שלישי, פרק 7).
# '''קור חריג שורר בחודשי החורף באי''' - מתצפיות מסתבר כי בחצי כדור הארץ הדרומי, החודש הקר ביותר הוא [[יוני]] והוא יותר קר מאשר [[דצמבר]] בחצי כדור הארץ הצפוני היות שהשמש קרובה יותר לחצי הכדור הצפוני ( חלק שלישי, פרק 14).
# '''הר געש כבוי יכול להתעורר''' - זה עלול לקרות בכל מקום. אפשר לחוש בכך בעזרת קיום תצפיות מתאימות (חלק שלישי - פרק 15).
# '''באוקיינוס - איים נוצרים ואיים נעלמים''' ( חלק שלישי - פרק 17).
==סרט "אי התעלומות"==
שורה 97:
* '''אי התעלומה'''; תרגם: משה הרפז, תל אביב: [[הוצאת עמיחי|עמיחי]], תשכ"ג.
* '''אי התעלומות'''; עברית: עדינה בסון, ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1983.
* '''אי התעלומות'''; מצרפתית: דורית קלינגר, תל אביב: [[זמורה-ביתן|זמורה־ביתן]], תשמ"ו 1986.
* '''אי התעלומות'''; נוסח עברי: [[בינה אופק]], תל אביב: עופרים, תשנ"ח 1998.
* '''אי התעלומות''', [[בינה אופק]], עופרים, תל אביב, 1998.
|