יום ראשון בפארק עם ג'ורג' – הבדלי גרסאות

'''יום ראשון בפארק עם ג'ורג'''' הוא [[מחזמר]] עם מוסיקה ומילים מאת [[סטיבן סונדהיים]] וטקסט מאת [[James Lapine|ג'יימס לפיין]]. הוא נכתב בהשראת הציור ''יום ראשון אחר הצהריים על האי של La Grande Jatte'' של הצייר ה[[פוינטיליזם|פוינטיליסטי]] הצרפתי [[ז'ורז' סרה]]. העלילה סובבת סביב ג'ורג', גרסה בדיונית של סרה, שמכניס את עצמו עמוק אל ציור יצירת המופת שלו, ואת הנין (גם קרוי ג'ורג'), אמן עכשווי. ההפקה ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודווי]] נפתחה בשנת 1984.

המחזמר זכה ב[[Pulitzerפרס Prize for Dramaפוליצר|פרס הפוליצר]] לדרמה]] לשנת 1985, בשני [[פרס טוני|פרסי טוני]] על עיצוב (ומועמדות למחזמר הטוב ביותר), בפרסי [[דרמה דסק]] רבים, ב[[פרס אוליבייה]] למחזמר הטוב ביותר לשנת 1991, וב[[פרס אוליבייה]] להפקה המוזיקלית הטובה ביותר לשנת 2007.

[[קובץ:A_Sunday_on_La_Grande_Jatte,_Georges_Seurat,_1884.png|ימין|ממוזער| ''יום ראשון אחר הצהריים על האי של La Grande Jatte'']]

בשנת 1884, ז'ורז' סרה, המכונה ג'ורג' במחזמר, מצייר סקיצות עבור הציור שלו, ''יום ראשון אחר הצהריים על האי של La Grande Jatte''. הוא מכריז בפני הקהל: "לבן, דף או קנבס ריק. האתגר: להביא סדר לכל, דרך עיצוב, קומפוזיציה, מתיחות, איזון, אור והרמוניה." כאשר הוא מצייר את הסביבה של האי, הסביבה מופיעה על הבמה, והוא שולט בה כאשר שהוא מצייר אותה. הפילגש שלו, דוט, מדגמנת עבורו, למרות התסכול שלה על הצורך לקום מוקדם ביום ראשון ("Sunday in the Park with George"). עוד מבקרים קבועים מתחילים להגיע לפארק: אישה זקנה והאחות שלה דנות כיצד פריז משתנה כדי להתאים [[מגדל אייפל|מגדל]] [[תערוכה עולמית|לתערוכה העולמית]], אבל האחות מעוניינת יותר בעגלון הגרמני, פרנץ. השקט של הפארק נקטע על ידי קבוצה של מתרחצים גסי רוח. ג'ורג' מקפיא אותם עם מחוות יד, מה שהופך אותם לנושאים של הציור הראשון שלו, ''[[מתרחצים באנייר]]''. אל הגלריה שבו מוצג הציור מגיעים ג'ולס (אמן מוצלח יותר, חבר של ג'ורג') ואשתו איבון. הם חושבים שבעבודתו של ג'ורג' אין חיים ("No Life"). בחזרה באי לג'ולס ולאיבון יש דיון קצר עם ג'ורג' והם ממשיכים בדרכם. הם לוקחים את העגלון פרנץ איתם, ובכך נקטע המפגש שלו עם האחות. דוט, שהתעייפה מעמידה יציבה מוקדם בבוקר באור השמש, עוזבת את הפארק שבעת רצון לאחר שג'ורג' מבטיח לקחת אותה ל[[פולי ברז'ר|פוליז]]. ג'ורג' ניגש לגברת הזקנה, חושף שהיא אמו, ומבקש לצייר אותה, אך היא מסרבת בבוטות.