יום ראשון בפארק עם ג'ורג' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ סקריפט החלפות (שנייה, לעיתים, ברודוויי), הסרת קישורים עודפים, ויקישיתוף בשורה, עיצוב
שורה 1:
'''יום ראשון בפארק עם ג'ורג'''' הוא [[מחזמר]] עם מוזיקה ומילים מאת [[סטיבן סונדהיים]] וטקסט מאת ג'יימס לפיין (James Lapine). הוא נכתב בהשראת הציור '''יום ראשון אחר הצהריים על האי לה גראנד ז'אט (La Grande Jatte)''' של הצייר ה[[פוינטיליזם|פוינטיליסטי]] הצרפתי [[ז'ורז' סרה]]. העלילה סובבת סביב ג'ורג', גרסה בדיונית של סרה, שמכניס את עצמו עמוק אל ציור יצירת המופת שלו, ואת הנין (הקרוי אף הוא ג'ורג'), אמן עכשווי. ההפקה ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויברודוויי]] נפתחה בשנת 1984.
 
המחזמר זכה ב[[פרס פוליצר|פרס הפוליצר]] לדרמה לשנת 1985, בשני [[פרס טוני|פרסי טוני]] על עיצוב (ומועמדות למחזמר הטוב ביותר), בפרסי [[דרמה דסק]] רבים, ב[[פרס אוליבייה]] למחזמר הטוב ביותר לשנת 1991, וב[[פרסובפרס אוליבייה]] להפקה המוזיקלית הטובה ביותר לשנת 2007.
 
== תקציר ==
[[קובץ:A_Sunday_on_La_Grande_Jatte,_Georges_Seurat,_1884.png|ימין|ממוזער| ''יום ראשון אחר הצהריים על האי La Grande Jatte'']]
 
; ===מערכה ראשונה===
 
בשנת 1884, ז'ורז' סרה, המכונה ג'ורג' במחזמר, מצייר סקיצות עבור הציור שלו, ''יום ראשון אחר הצהריים על האי La Grande Jatte''. הוא מכריז בפני הקהל: "לבן, דף או קנבס ריק. האתגר: להביא סדר לכל, דרך עיצוב, קומפוזיציה, מתיחות, איזון, אור והרמוניה." כאשר הוא מצייר את הסביבה של האי, הסביבה מופיעה על הבמה, והוא שולט בה כאשר שהוא מצייר אותה. הפילגש שלו, דוט, מדגמנת עבורו, למרות התסכול שלה על הצורך לקום מוקדם ביום ראשון ("Sunday in the Park with George"). עוד מבקרים קבועים מתחילים להגיע לפארק: אישה זקנה והאחות שלה דנות כיצד פריז משתנה כדי להתאים [[מגדל אייפל|מגדל]] [[תערוכה עולמית|לתערוכה העולמית]], אבל האחות מעוניינת יותר בעגלון הגרמני, פרנץ. השקט של הפארק נקטע על ידי קבוצה של מתרחצים גסי רוח. ג'ורג' מקפיא אותם עם מחוות יד, מה שהופך אותם לנושאים של הציור הראשון שלו, ''[[מתרחצים באנייר]]''. אל הגלריה שבו מוצג הציור מגיעים ג'ולס (אמן מוצלח יותר, חבר של ג'ורג') ואשתו איבון. הם חושבים שבעבודתו של ג'ורג' אין חיים ("No Life"). בחזרה באי לג'ולס ולאיבון יש דיון קצר עם ג'ורג' והם ממשיכים בדרכם. הם לוקחים את העגלון פרנץ איתם, ובכך נקטע המפגש שלו עם האחות. דוט, שהתעייפה מעמידה יציבה מוקדם בבוקר באור השמש, עוזבת את הפארק שבעת רצון לאחר שג'ורג' מבטיח לקחת אותה ל[[פולי ברז'ר|פוליז]]. ג'ורג' ניגש לגברת הזקנה, חושף שהיא אמו, ומבקש לצייר אותה, אך היא מסרבת בבוטות.
 
שורה 22 ⟵ 21:
הפארק הולך ונעשה רועש: הסלסטיות והחייל מתווכחים על הפרידות שלהם בזמן שג'ולס ופרידה מתגנבים כדי להיפגש. לואיז מודיע לאיבון על הבגידה של אביה, ופורצת קטטה בין ג'ולס, איבון, פרנץ ופרידה. הסלסטיות והחייל רבים בקולניות, ומיד כל מבקרי הפארק מתווכחים עד שהזקנה צועקת: "זכור, ג'ורג'!", והוא עוצר את כולם עם מחוות יד. ג'ורג' לוקח שליטה על הדמויות בציור שלו, ששרים בהרמוניה כאשר הוא הופך אותם לציור המוגמר שלו ("Sunday").
 
; ===מערכה שנייה===
 
כאשר הווילון נפתח, הדמויות – עדיין בתמונה – מתלוננות על כך שהן תקועות בתוך הציור ("It's Hot Up Here"). הדמויות מספידות בקצרה את ג'ורג', אשר נפטר באופן פתאומי בגיל 31.
 
שורה 30 ⟵ 28:
בקבלת הפנים, פטרונים ואוצרים מברכים את ג'ורג' על עבודתו, בזמן שג'ורג' מרפרף ביניהם, מתלונן על הקשיים בייצור אמנות מודרנית ("Putting It Together"). הוא מתאמץ לנהל מספר שיחות שונות במקביל. הקול היחיד שממנו הוא אינו יכול להתעלם הוא של מבקרת אמנות המעירה לו כי הוא חוזר על עצמו ומייעצת לו לא לבזבז את הכישרון שלו. לאחר שמבקרי המוזיאון הולכים לארוחת הערב, מארי רואה את אמא שלה בציור של סרה, ומדברת איתה על דאגתה לג'ורג'. כאשר ג'ורג' מגיע לקחת אותה הביתה, היא מספרת לו על אמא שלה, ומנסה להעביר לו מסר על המורשת שאנחנו משאירים ("Children and Art"). היא נרדמת, וג'ורג', שנותר לבד עם הציור, מבין שחסר לו קשר.
 
שבועות לאחר מכן, מארי מתה וג'ורג' מוזמן על ידי ממשלת צרפת להציג את הכרומולום על האי שתואר בציור. באי ג'ורג' מגלה שהחבר שלו דניס כי הוא דחה את הצעתו של ג'ורג' לעבוד איתו שוב. ג'ורג' חש חוסר ודאות. הוא קורא מתוך ספר שירש מסבתו, הספר שבו דוט השתמשה כדי ללמוד לקרוא, ומהרהר בדמיון בינו לבין סבא-רבא שלו ("Lesson #8"). דוט מופיעה כחזיון ומברכת את ג'ורג' לשלום. היא מתייחסת אליו כאל ג'ורג' שהיא מכירה. הוא מתוודה בפניה על הספקות שלו והיא אומרת לו להפסיק לדאוג אם הבחירות שלו נכונות ופשוט לבצע אותם ("Move On"). ג'ורג' מוצא כמה מילים שנכתב בגב הספר, המילים שג'ורג' מלמל לעתיםלעיתים קרובות בזמן שהוא עבד. כאשר ג'ורג' קורא אותם בקול, הדמויות בציור ממלאות את הבמה וממחיזים מחדש את הציור ("Sunday"). כאשר הם עוזבים והבמה מזכירה קנבס ריק, ג'ורג' קורא: "לבן, דף או קנבס ריק. האהוב עליו – כל כך הרבה אפשרויות."
 
== שירים ==
'''מערכה ראשונה'''
* Sunday in the Park with George
 
* No Life
* Sunday in the Park with George
* Color and Light
* No Life
* Gossip
* Color and Light
* Thehe Day Off
* Gossip
* Everybody Loves Louis
* The Day Off
* Finishing the Hat
* Everybody Loves Louis
* We Do Not Belong Together
* Finishing the Hat
* Beautiful
* We Do Not Belong Together
* Sunday
* Beautiful
* Sunday
 
'''מערכה שניה'''
* It's Hot Up Here
 
* Chromolume #7
* It's Hot Up Here
* Putting It Together
* Chromolume #7
* Children and Art
* Putting It Together
* Lesson #8
* Children and Art
* Move On
* Lesson #8
* Sunday
* Move On
* Sunday
 
== דמויות ==
שורה 154 ⟵ 150:
|אופה ובעלה לעתיד של דוט
|-
! colspan="3" |מערכה שניהשנייה
|-
!ג'ורג'
שורה 238 ⟵ 234:
אורחי המוזיאון במערכה השנייה מגולמים על ידי אותם שחקנים שמופיעים בתור מבקרי הפארק במערכה הראשונה. נהוג שדוט ומארי וכן ג'ורג' סרה וג'ורג' מגולמים על ידי אותם שחקנים.
 
==קישורים חיצוניים==
== המלצות ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{Reflist}}
 
[[קטגוריה:מחזות זמר זוכי פרס דרמה דסק]]
[[קטגוריה:מחזות זמר זוכי פרס פוליצר]]