איוואן קלימה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 21:
אמו ניסתה להשכיח את ימי המחנה והשתדלה יחד עם זה להשכיח את יהדות המשפחה. איוואן עצמו היה במשך עשר שנים פעיל הכנסייה הפרוטסטנטית הצ'כית. אחרי סיום הגימנסיה, למד פילוסופיה וספרות ב[[אוניברסיטת פראג]]. עבודת הגמר שלו דנה בסופר [[קרל צ'פק]]. בהמשך עבד קלימה כ[[עיתונאי]] ועורך, בין השאר, במגזינים "קווטי" (בשנים 1963-1959), בהוצאה לאור "צ'סקוסלובנסקי ספיסובאטל" (הסופר הצ'כוסלובקי) ובמגזינים "ליטרארני ליסטי" (שנסגר מאוחר יותר על ידי השלטונות), "פלאמן", "אוריינטאצה" וכו'. בשנת [[1967]] גורש מהמפלגה הקומוניסטית אך בימי [[האביב של פראג]] התקבל שוב. רבים תהו כשהסופר, ששהה ב[[לונדון]] בעת פלישת כוחות ה[[ברית ורשה]] לארצו, החליט לחזור לפראג הכבושה על ידי הטנקים הסובייטים. הסביר ש"הגלות היא רעה לסופר". ביקש, לדבריו, לכתוב על ההווי היומיומי בארצו.
בשנת [[1969]] עדיין איפשר לו המשטר הפרו-סובייטי החדש של [[גוסטב הוסאק]], לנסוע ל[[ארצות הברית]], כדי להרצות ב[[אוניברסיטת מישיגן]] באן ארבור.
אולם כשבשנת [[1970]] חזר
===אחרי מהפכת הקטיפה===
שורה 28:
בשנת [[2002]] זכה איוואן קלימה בפרס הספרותי ע"ש [[פרנץ קפקא]] של האגודה פרנץ קפקא בפראג.
הסופר נשוי משנת [[1958]] להלנה, [[פסיכואנליטיקאי]]ת, ולזוג שני ילדים: מיכאל קלימה, המנהל עיתון פיננסי, וחנה פבלטובה, [[ציירת]] ו[[מאייר]]ת, וכן יש לו ארבעה נכדים.
==ספריו==
| |||