נבהרדק – הבדלי גרסאות

האזכור הראשון של [[הקהילה היהודית]] בעיר הוא משנת [[1484]], כאשר המלך [[קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין|קז'ימייז' הרביעי]] מ[[בית יגיילו]] מינה ארבעה יהודים מתושבי העיר, לגביית [[מס]]ים מתושבי העיר. הקהילה מוזכרת גם ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] באחת מ[[שו"ת|תשובותיו]] של ר' [[שלמה לוריא]]. בשנת [[1563]] החליט המלך [[זיגמונט השני אוגוסט|זיגמונט השני]] לאשר ליהודים לגור רק בחלק ספציפי של העיר ברחובות וילנו וטרומקו, ואסר עליהם להקים בתים חדשים ברחוב פודליסקה. בית הכנסת הגדול נבנה בשנת [[1648]]. ב-[[1888]] היו בעיר 15 [[בית מדרש|בתי מדרש]].

ב-[[22 ביוני]] [[1941]] [[מבצע ברברוסה|פלשו הגרמנים]] ל[[ברית המועצות]], וב-23 באותו חודש נסוג [[הצבא האדום]] מהעיר. הגרמנים נכנסו ב-3 ביולי, והחלו מיד ב[[השואה|רצח]] הדרגתי של יהודים והגבלת תנועתם. היהודים חויבו ללבוש [[הטלאי הצהוב|טלאי צהוב]], הם הוגבלו ביציאה מחוץ לעיר, נאסר עליהם לקנות מוצרי מזון והם רוכזו ב[[גטו]]. כראש ה[[יודנראט]] מונה השופט צחנובסקי, שנאלץ לשלוח אנשים ל[[עבודת פרך|עבודות פרך]]. מספר ימים לאחר מכן אספו הגרמנים קבוצה של 70 מנכבדי הקהילה, שכללה רופאים, עורכי דין ומורים, ורצחו אותם מחוץ לעיר. לאחר מכן נאספו סוחרים ובעלי מקצוע ונשלחו לעיר [[קרסקטין]], שם נרצחו. בדצמבר ביצעו חיילי [[איינזצגרופן|איינזצקומנדו]] את ה[[אקציה]] הראשונה, ורצחו חלק מהאנשים העובדים עם בני משפחותיהם ב[[יער]] שליד העיר. ביוני [[1942]] הועברו לגטו כמה מאות יהודים מ[[איוויינייץ]] ונרצחו תוך מספר חודשים. ב-[[7 באוגוסט]] 1942 נרצחו כ-2,000 איש נוספים מחוץ לעיר. ב-[[4 בפברואר]] [[1943]] נרצחו 500 משוכני גטו פרסיקי. ב-[[7 במאי]] 1943 אירע רצח המוני נוסף ו-375 איש מעובדי הגטו נרצחו; רק 300 נשארו בחיים ב[[מחנה עבודה]]. יהודים רבים הצטרפו ל[[פרטיזנים]] לאחר האקציה השנייה והשלישית, אך חלק מהם מצאו את מותם בפלוגות [[אנטישמיות]] לאחר מכן. לאחר שחרור העיר על ידי ה[[סובייטים]] עזבו רוב היהודים הניצולים ל[[פולין הקומוניסטית|פולין]] לפי הסכם [[חילופי אוכלוסין]] ולאחר מכן [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]].

על תולדות הקהילה היהודית מהקמתה עד לחורבנה בשואה, נכתב בכרך השמיני של החלק הרביעי המוקדש ל[[פולין]] ב[[פנקס הקהילות]] שבהוצאת [[יד ושם]] ב[[ירושלים]].