פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
בדרך כלל התפתחות הלשון מונעת בדרכים שונות את הריבוי של מילים דו-משמעיות העשויות לערפל את ההבנה.
# גזירת שורשים הומונימיים במשקלים ובבניינים שונים. כך לדוגמה בשלושת השרשיםהשורשים הומונימייםההומונימיים בר"א: מן בר"א שפירושו יצירה נוצרו 12 לקסמות; מן בר"א שעניינו כריתת עצים נוצרו 5 לקסמות ומן בר"א שמשמעו בריאות (לעומת חולי) נוצרו 16 לקסמות. בכל 33 הלקסמות הגזורות אין זוג מילים הומונימי אחד.
# זניחת אחד ההומונימים. כך לדוגמה בשורש חפ"ר שהוזכר לעיל. 'חפר' שפירושו 'התבייש' אינו בלשון חז"ל ובלשון ימינו כנראה בגלל כניסתה של 'חפר' – 'כרה'.
# שינוי כתיב מכוון, רק לשם הפיכת ההומונימים להומופונים. נביט לדוגמה במשפט הצרפתי, Là ba, à la maison, il a des chocolat, שפירושו, שם, בבית יש לו שוקולד. בדוגמת משפט זה נראה פסיקכי הפסיק העליון, שמבדיל בין הכתיב של המילים là (שם) ו-la (ה' הידיעה) כמו גם בין à (מילת יחס) ו-a (הטיית פועל השייכות), הוסף לשפה אך ורק כדי לצורליצור הבדךהבדל כתיב בין מילים נפוצות אלו. לפסיק העליון הזה אין שום השפעה על ההגיהההגייה ושום ייחוס היסטורי.
# שינוי מכוון הן בהגיהבהגייה והן בכתיב. למשל, המילה [[מתומן]] נכתבת ונהגתונהגית בעברית באופן בו היא אמורה להיכתב ולהאמרולהיאמר בארמית. בשאר המילים העבריות מהשורש שלה (שמונה, שמינית, שמיניות...), מופיעמופיעה ש' ימניימנית ולא ת'. השינוי המכוון הזה נועד להבדיל את המילה הזו מהמילה "משומן" - מרוח ב[[שמן]].
# הבדלה בין הומונימים אפשרית גם לפי הקשר המשמעות. דהיינו, לפי ההקשר של המילים בתוך המשפט, לפי ההקשר של המשפט למשפטים סמוכים לו ולפי ההקשר המקובל בחברה למשפטים, בהם מופיע אחד ההומונימים. לדוגמה, את המשפט "אתמול קדחתי", רוב דוברי העברית בני תקופתיינותקופתנו יפרשו כ-"אתמול השתמשתי במקדחה" ולא כ-"אתמול היה לי חם", על פי השימוש הנפוץ יותר במילה "קדחתי". לעומת זאת, אם המילה "קדחתי" תופיע בהקשר "אתמול קדחתי מחום" או בהקשר "אתמול היה לי חם עד שקדחתי", היא תפורש אחרת.
# הסתייעות בחוקי התחביר. למשל: HeI lead the lead miners, פירושו "הואאני הובילמוביל (lead) את כורי העופרת (lead)" ולא "הואאני עופרת את כורי ההובילהמוביל". זאת משום, שהאופציה השנייה אינה אפשרית מבחינה תחבירית. דהיינו, מבנה המשפט צריך להיות: נושא (הואאני), פועל (הובילמוביל), את (מילה זו לא קיימת באנגלית) ורק אחר כך הנשוא והמושא (הכוריכורי העופרת).
# אימוץ חריגות מכללי השפה. דוגמה בולטת לחריגות מכללי השפה היא הרשימה הארוכה של הפעלים האנגליים, שהטייתם יוצאת מן הכלל. אם נביט שוב בדוגמת המשפט HeI leadled the lead miners, נראה כי אנו יודעים, שפירושו הוא "הוא הובילהובלתי את כורי העופרת" ולא "הוא עיפרעיפרתי (ציפהציפיתי בעופרת, הוסיףהוספתי עופרת) את כורי העופרת, משום ש"עיפר" = leaded, כנהוג על פי כללי הטיית הפעלים באנגלית ואילו הפועל "להוביל" הוא יוצא דופן, שאינו מוטה לפי חוקים אלו ונותר leadומשתנה גםל-led בזמן עבר.
 
==קישורים חיצוניים==
200

עריכות