הבדלים בין גרסאות בדף "נשק אל-הרג"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנתיים
אל הרג -> אל-הרג
מ (MathKnight העביר את הדף נשק אל הרג לשם נשק אל-הרג תוך דריסת הפניה: תיקון טעות דקדוקית)
(אל הרג -> אל-הרג)
{{עריכה|נושא=היסטוריה}}
'''נשק אל-הרג''' ('''נא"ה''' או '''אמצעי לחימה פחות מקטלני''', נפ"ק) הוא [[כלי נשק|נשק]] שתוכנן כך שכאשר משתמשים בו על פי הוראות היצרן, הוא אינו גורם לנזק בלתי הפיך. כלי נשק אלה עוצבו בשל דרישת החוק במדינות רבות לטפל בעימותים אלימים (כגון פיזור [[הפגנה|הפגנות]] [[אלימות]], [[מעצר]] אלים, דיכוי התפרעויות בבתי כלא, הגנה על רכוש ומתן מענה להטרדה מינית פיזית) בהפעלת כוח סביר בלבד. בתנאים מסוימים, ובמיוחד כאשר מפעילים נשק אל -הרג לא לפי ההתויה שלו, הוא עלול לפצוע קשה ואף להרוג.
 
==סוגי נשק אל -הרג==
במהלך השנים נשקלו ונשקלים מאות הצעות לפיתוח נשק אל -הרג. מתוכן אמורות להיבחר רק אלו שעונות על דרישות אנושיות, מבצעיות וחוקיות. בפיתוח כלי נשק אל -הרג מנסים להשיג כושר עצירה מיטבי, נזק מופחת ליריב ולשוהים בסביבתו ולמזער את הסיכון הנשקף למפעילי הנשק. הדגש המושם על הדרישות השונות בשלב הפיתוח של המערכת משתנה בהתאם לתרחיש המתוכנן לשימוש בנשק.
 
נשק אל -הרג יכול להשפיע בדרכים שונות: פגיעה קינטית כואבת או מפילה, הלם חשמלי, צריבה כימית, חום, רעש אקוסטי, [[כאב ראש]], פגיעה תחושתית, פגיעה פסיכולוגית, פגיעה התנהגותית, פגיעה מוראלית, סימון אדם בצבע, יצירת ריח דוחה, או ריתוק לאזור מסוים או הרחקה מאזור מסוים.
 
חלק מתחמושת האל-הרג, כדוגמת כדורי הספוג וכדורי צחנה, מתאימה לרובה המשמש גם במשחקי [[פיינטבול]], בעוד שסוגים אחרים משוגרים מנשקים המשמשים גם כנשק קטלני. כדי להבדילה מתחמושת קטלנית, תחמושת אל -הרג נצבעת בצבעים מיוחדים כמו כחול, כתום ואדום.
 
אמצעי נשק אל -הרג נבדלים זה מזה בטווח פגיעתם שנע מאפס (באמצעים לשימוש במגע כמו אלה) ועד ל-1.5 ק"מ (אמצעים המשוגרים ממרגמות או מופעלים על ידי כלי טיס).
 
===נשק אל -הרג המצוי בשימוש===
====תחמושת אל -הרג====
[[קובץ:IDF stun grenade.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רימון הלם]]
[[קובץ:Staging of Radom events 1976 08.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח מים]]
*ערפל חשמלי שנוצר על ידי שתי קרני תרסיס שמחוברות למקור מתח. <!-- זהו פטנט סיני וייתכן שיש טעות בשימוש במונח ערפל וייתכן שהכוונה לסילון או לזרם נוזלי. -->
*מחט לייזר מוליכת חשמל עד לטווח של 200 מטר.
*כלי ירי קלים בעלי מנגנון לשינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים. באמצעות שינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים ניתן להשתמש בנשק להרג או לאל -הרג לפי בחירת מפעיל הכלי.<!-- *מחולל גלים אלקטרומגנטיים המיועד לפגוע במערכות אלקטרוניות ברכב ובכך להפסיק את תנועתו-יעיל בעיקר נגד כלי רכב מודרניים המצוידים במחשב. -->
*מטען כדורי גומי ממטול בקוטר 40 מ"מ.
*[[מרגמה|מרגמות]] 81 ו-120 מילימטר לפגזים נפיצים לא קטלניים ולפיזור חומרים בעירים וחומרי נשק אל -הרג נוספים כדוגמת גומי שמטרתם לחסום גישה או לרתק.
 
===הצעות דחויות לפיתוח נשק אל -הרג===
*נשק שיחשוף חיילי אויב באמצעות ריח הפה שלהם
*נשק שימשוך נחילי צרעות או להקות עכברושים אל חיילי האויב
*חומר שגורם רגישות עזה ל[[השמש|שמש]]
 
==השימוש בנשק אל -הרג==
אמצעים אלה משמשים בעימותים אלימים שאין חובה להפעיל בהם נשק קטלני, כגון פיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים, דיכוי התפרעויות בבתי כלא, הגנה על רכוש ומתן מענה להטרדה מינית פיזית.
 
אמצעי אל -הרג בסיסיים כמו שוקרים, או תרסיסי גז מדמיע ופלפל נפוצים <!--"בעיקר"-צריך לבסס -->בקרב אזרחים ומשמשים ל[[הגנה עצמית]]. אמצעים דומים משמשים ארגוני אבטחה. ארגוני שיטור משתמשים בנשק אל -הרג לפיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים<!-- השתלטות על מבוקש לחקירה שמתפרע -->, דיכוי התפרעויות בבתי כלא ובעת פעולות פריצה למבנה<!-- יחידות מיוחדות -->. השימוש באמצעי אל -הרג בצבאות הוא מועט ומוגבל בעיקר ליחידות מיוחדות או לשם פעולות שיטור במתארים אזרחיים כמו פיזור מהומות ומעצרים.
 
ארגוני ופעילי זכויות אדם הביעו חשש כי נשק אל -הרג ישמש ל[[עינויים]] או חקירות תוך שימוש בעינויים.
===הסכנה בפגיעת קליעי נשק אל -הרג===
חומרת הפגיעה של קליעי אל -הרג תלויה ב4 פרמטרים:
# מהירות הקליע v
# מסת הקליע m
<math>Bc=\ln\left [ \frac{mv^2/2}{\sqrt[3]{M}Td} \right ] </math>
 
==נשק אל -הרג בישראל==
בישראל עושים שימוש בנשק אל -הרג [[צה"ל]], [[מג"ב]], [[משטרת ישראל]] וה[[שב"ס]]. [[מהומות אוקטובר 2000]] העלו צורך מבצעי בנשק אל -הרג. שימוש בנשק זה נעשה כנגד מפגינים ישראלים ב[[בילעין]], [[ניעלין]], [[נבי סאלח]], [[כפר קדום]] ומוקדי עימות נוספים. היו הכנות לעשיית שימוש בנשק זה כנגד מתנגדי [[תוכנית ההתנתקות]]{{דרוש מקור}}. בחיל הים נעשה שימוש כנגד דייגים בחופי עזה ולבנון במערכת תותח שיורה בעזרת לחץ אוויר כדורי פלסטיק בקוטר 60 מ"מ שמכילים מים, צבע, נוזל מסריח ועוד{{דרוש מקור}}.
[[קובץ:Sponge grenade 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוטרים חמושים בכדורי ספוג לפיזור הפגנה ב[[חורה]], נובמבר 2013]]
לעיתים ישנה אי בהירות באשר להגדרת נשק כאל -הרג - כך היה עם [[רובה צלפים]] [[רוגר 10/22|רוגר]]. רובה זה שימש במקור ככלי נשק ספורטיבי. בצה"ל הותאמה לרוגר [[כוונת טלסקופית]] ומפעיליו צוידו בתחמושת חיה. במסמך פנימי, שנכתב על ידי ראש מדור אבטחה ב[[אגף המבצעים]] ב[[צה"ל]], נקבע במפורש כי הרוגר אינו יכול להיחשב כנשק "אל -הרג" וכי יש לירות בו רק כשהנסיבות מצדיקות ירי [[אש חיה]]. למרות קביעה מפורשת זו, בחודשי ה[[אינתיפאדה]] הראשונים הרוגר הוגדר בצה"ל כנשק אל -הרג ונעשה בו שימוש כאמצעי לפיזור הפגנות בהן התבצע [[יידוי אבנים]] מבלי שלחיילים נשקפה [[סכנת חיים]] (כל העיר, 23.11.01). בדצמבר 2001 קבע ה[[פרקליט צבאי ראשי|פצ"ר]] כי הרוגר אינו נשק "אל -הרג" ולכן יש להגביל את השימוש בו ([[הארץ]], 27.12.01){{הערה|רון דודאי, [http://www.btselem.org/Download/200203_Trigger_Happy_Heb.doc "אצבע קלה"], ארגון בצלם, מרץ 2002 {{DOC}}}}. בינואר 2009 טענו פעילי שמאל כי צה"ל החזיר את רובה הרוגר לשימוש נגד מפגינים, למרות האיסור שהוטל בשנת 2001 ([[הארץ]], 10.01.09){{הערה|[[ניר חסון]] ויואב שטרן, [http://www.haaretz.co.il/1.1240164 מפגינים: צה"ל החזיר לשירות נגד מפגינים רובה רוגר שנאסר לשימוש בעבר]}}.
 
[[בום על-קולי|בומים על-קוליים]] שימשו את ישראל בעיקר לאותת על יכולת תקיפה בעומק [[מדינת אויב|מדינות אויב]], כלפי [[מצרים]] (בעת [[מלחמת ההתשה]]) וסוריה (בעת שלטונו של [[בשאר אל-אסד]]). [[סוריה]] הגיבה באופן דומה, ב[[חיפה]]. בפעולות מסוג זה האפקט המושג הוא השפלת הצבא והשלטון על ידי חשיפת כשל במערכות ההגנה האווירית, לצד פגיעה ב[[מורל (פסיכולוגיה)|מורל]] האזרחים. באינתיפאדה השנייה, בפעילות הצבאית בעזה, הבום העל קולי שימש לראשונה כאמצעי פסיכולוגי-השימוש הרב בו הגביר את הלחץ על האוכלוסייה. ניתן להניח שהציפייה בצה"ל הייתה שבשלב מסוים האזרחים יפעילו לחץ על ארגוני הטרור להפסיק את שיגור הרקטות על היישובים הישראלים הסמוכים לרצועת עזה.
<!-- אחד השימושים המוקדמים בנשק אל -הרג בפעולות צבאיות היה בתקיפת נמל תעופה בביירות. --><!--בנות מקבלות בגיוסן לצה"ל תרסיס גז מדמיע (ככל הנראה בעקבות התגברות התופעה של אינוס חיילות בשנות השמונים-תשעים) -->
 
==נשק אל -הרג בארצות הברית==
ב[[ארצות הברית]] נעשה שימוש בנשק אל -הרג על ידי כוחות [[מארינס]] ב[[בסיס קוונטיקו]].
 
ב[[הפנטגון|פנטגון]] ישנה מחלקה שעוסקת בפיתוח נשק אל -הרג. ה-SBIR של [[משרד ההגנה האמריקאי]] עוסק בפיתוח מערכות נשק אל -הרג. ב[[אוניברסיטת מדינת פנסילבניה]] פועל מכון ל"טכנולוגיות אל -הרג ביטחוניות".
 
== שאלות אתיות ==
 
==קישורים חיצוניים==
* {{מיזמים|ויקימילון=נשק אל -הרג}}
* {{mako|שי לוי|נשק (לא) קטלני|c4b5b1a6475a531006|pzm-weekend|23 בפברואר 2012}}
* [http://www.scribd.com/doc/101101364/%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1#scribd ד"ר ברוך ויינס - פיתוחים בתחום אמצעי לחימה לא קטלניים]
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:נשק אל -הרג|*]]
[[קטגוריה:אמצעי לחימה]]