מלחמת וייטנאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סותר את האמור ב"פרוץ המלחמה (1959)"
מ הוספת קישור לגז מדמיע
שורה 280:
[[מתקפת טט]], בינואר 1968, עוררה הדים שליליים רבים של הלם וחוסר שביעות רצון בקרב הציבור האמריקאי, והיוותה את הפתיח לתקופה בה הייתה הפעילות האינטנסיבית ביותר של המחאה נגד מלחמה עד אז. בראשית פברואר 1968, סקר [[גאלופ]] הראה שרק 35% מהאוכלוסייה תומכים בהתנהלות של הנשיא ג'ונסון במלחמה ואילו 50% סברו שהוא מתנהל בצורה לא אחראית (ל-15% נוספים לא הייתה דעה בנושא). באותה תקופה הצטרפו לתנועת המחאה גם קבוצות של משוחררי המלחמה (Vietnam Veterans Against the War), דבר שפגע עוד יותר בתמיכה בממשל ג'ונסון ובתחושת נחיצות המלחמה בקרב הציבור האמריקאי{{הערה|שם=war-protests}}.
 
[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968|הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1968]] הושפעו רבות מהמחאה. ג'ונסון הודיע שלא יתמודד לכהונה נוספת ו[[יוברט האמפרי]] התמודד מטעם [[המפלגה הדמוקרטית]]. במהלך הועידה הדמוקרטית, 10,000 מפגינים הפגינו נגד המלחמה מחוץ לבניין הועידה בשיקגו{{הערה|שם=war-protests}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170201065433:0|{{קישור כללי|כתובת=http://edition.cnn.com/ALLPOLITICS/1996/conventions/chicago/facts/chicago68/index.shtml|כותרת=AllPolitics - Democratic National Convention|אתר=edition.cnn.com|תאריך_וידוא=2017-01-14}}}}. המפגינים התעמתו עם המשטרה שהשתמשה בגזב[[גז מדמיע]] ואלות על מנת לפזר את ההפגנה{{הערה|שם=הערה מספר 20170201065433:0}}. הירצחם של [[מרטין לותר קינג]] ו[[רוברט קנדי]] במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968|מערכת הבחירות לנשיאות]] הטו את הכף לטובת מועמד [[המפלגה הרפובליקנית]], [[סגן נשיא ארצות הברית]] לשעבר [[ריצ'רד ניקסון]], שזכה בבחירות בפער קטן בקולות הבוחרים אך בפער משמעותי בקרב [[חבר האלקטורים]]. ניקסון הבטיח בקמפיין הבחירות שלו "חוק וסדר", כשהוא מתייחס לתנועת ההתנגדות למלחמה ולמהומות שפרצו לאחר ההתנקשות במרטין לוטר קינג{{הערה|שם=war-protests}}.
 
כשנתיים וחצי לאחר הבחירות, ב[[ינואר]] [[1973]], הודיע ניקסון על סיום מעורבות ארצות הברית בדרום מזרח אסיה, כששיקוליו המרכזיים הם מספר הקרבנות הגדול, התנגדות החיילים בשטח ותנועות המחאה.{{דרוש מקור}}