גטו ביאליסטוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 20:
על פי התוכנית, המורדים אמורים היו למשוך אחריהם את המוני האסירים ולפרוץ אל מחוץ לגטו, אך הגרמנים הצליחו לנתק את המוני האסירים מן הלוחמים, לחסום את דרך הנסיגה ולירות אש מקלעים מרוכזת על הלוחמים.
הלחימה נמשכה לאחר מכן בכיסים מבודדים. ישנן הבדלי גרסאות בעדויות לגבי משך הלחימה של כיסי ההתנגדות האחרונים. יש הטוענים כי הלחימה נמשכה ארבעה ימים ואילו בספרה האוטוביוגראפי "אריאדנה," מתארת ברוניה קליבנסקי אשר שהתה בצד ה'ארי' של העיר, קולות ירי ולחימה שנשמעו במשך שלושה שבועות. ככלל חזית ההגנה המרכזית נשברה והמרד נכשל למעשה בשאיפתו לגרום ליהודים רבים ככל הניתן להימלט. הנאצים הציתו את כל האזור. מפקדי המאבק התאבדו בבונקרים שלהם לאחר שאזלה התחמושת כדי לא ליפול חיים בידי הנאצים. כ-150 לוחמים הצליחו לברוח ליערות המקיפים את ביאליסטוק, והם הצטרפו ליחידות ה[[פרטיזנים]] של ה[[ארמייה קריובה]] וארגונים אחרים ושרדו את המלחמה (בהם הייתה [[חייקה גרוסמן]]).
העיר שוחררה מן הכיבוש הגרמני על ידי [[הצבא האדום]] בחודש אוגוסט [[1944]]. ההערכה היא כי מתוך כמעט 60,000 יהודים שחיו בביאליסטוק לפני מלחמת העולם השנייה, רק מאות בודדים שרדו את [[השואה]].
| |||