קלמנט גרינברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ replaced: בהיותו בן ← בגיל
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
גרינברג נולד ב[[ברונקס]] שב[[ניו יורק]], בן בכור (מתוך שלושה בנים) להורים [[יהדות|יהודים]] ש[[הגירה לארצות הברית|הגיעו לארצות הברית]] מ[[ליטא]]. בהיותו בןבגיל חמש עברו הוריו ל[[נורפוק (וירג'יניה)|נורפוק]] שב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]], ושם נולד אחיו [[מרטין גרינברג]], משורר וסופר ובעיקר מתרגם גרמנית–אנגלית, ידוע בזכות עצמו. בן 11 חזר עם משפחתו ל[[ברוקלין]] שבניו יורק. [[תואר ראשון|בוגר]] [[אוניברסיטת סירקיוז]] ב[[ספרות אנגלית]] ([[1930]]). ב-[[1934]] התחתן עם ספרנית גרושה וגר עִמה אצל אימה בכרמל שב[[קליפורניה]]. ב-[[1935]] נולד להם בנו היחיד, דני. ב-[[1936]] הם התגרשו וגרינברג חזר לניו יורק לבדו.
 
ב-1937 היה גרינברג בין מייסדיו ואחד מעורכיו של כתב העת המחודש "[[פרטיזן רוויו]]" של קבוצת [[האינטלקטואלים של ניו יורק]] ה[[טרוצקיזם|טרוצקיסטית]]. מובילי העיתון אותה עת היו [[פיליפ ראב]], [[ויליאם פיליפס]] ואחרים. העיתון נוסד בשעתו ב-1934 כעיתון קומוניסטי, אך הפסיק להופיע וב-1937, בעקבות [[הטיהורים הגדולים]] של [[סטלין]] ב[[ברית המועצות]] הוא חזר כאמור והפעם כעיתון טרוצקיסטי אנטי סטליניסטי. במקביל, גרינברג המשיך לשמש כמבקר אמנותי של העיתון The Nation, עד 1951, למרות שכפי שהוא עצמו האשים עיתון זה לאחר מכן, הקו המערכתי שלו היה צמוד לקו התעמולתי הסובייטי (לאחר שפרש ממנו הוא אף ניהל כנגד העיתון משפט דיבה בהקשר זה).
שורה 10:
 
==מבקר אמנות==
ב"פרטיזן רוויו" החל גרינברג לכתוב ביקורת אמנות, וכאן הוא פרסם רבים ממאמריו הנודעים. תרומתו של גרינברג הייתה בניסוח [[מודרניזם אירופי|המודרניזם האירופי]] ו[[מודרניזם אמריקאי|האמריקאי]] כפי שהוא תפש אותם - כתנועה אמנותית השואפת לבדוק את גבולות המדיום, את יחסי הצורה, הצבע והרקם שבאמנות. זו היא "אמנות לשם אמנות". בכתיבתו זו הוא עיצב את מה שניתן לתאר כ"מצע התאורטי של המודרניזם".
 
במאמר "[[אוונגרד וקיטש]]" ([[1939]]) מניח גרינברג תשתית תאורטית לפסילתו של הקיטש האמנותי. גרינברג תפש את האמנות המודרנית כ[[אוונגרד]] אמנותי נע, ואילו ה[[קיטש]] נתפש כחיקוי אשר לוקח את השגי האוונגרד ומדרדר אותם. דרדור זה אינו רק שאלה של טעם אמנותי כי אם ניסיון לתפיסה מוסרית: "הקיטש הוא התגלמות כל המלאכותי בחיים העכשווים. הקיטש מתיימר לא לתבוע דבר מצרכניו מלבד כספם - אפילו לא את זמנם." (אוונגרד וקיטש, תרגום: אלינור ברגר).
 
ב"לקראת [[לאוקון (ספר)|לאוקון]] חדש" ([[1940]]) מציג גרינברג את תפיסתו לגבי [[ציור מודרניסטי|הציור המודרניסטי]]. גישתו דוגלת בטהרנות של כל מדיום אמנותי. לכל מדיום כזה מאפיינים ייחודיים אותם הוא צריך לחקור ולבחון. לדוגמה ה[[נראטיב]] בספורת, ה[[קומפוזיציה]] והנחת הצבע בציור, ועוד. האמנות המופשטת נתפשת בעיני גרינברג כשיא של השגי האמנות. את הביטוי לאמונתו מצא גרינברג באמנות של [[אסכולת ניו יורק]] ובציור של [[ג'קסון פולוק]] בפרט.
 
תרגומים לעברית של מבחר ממאמרי גרינברג ניתן למצוא בכתב העת "[[המדרשה (כתב עת)|המדרשה]]", חוברת מס' 3, 2000.
שורה 42:
[[קטגוריה:נאו-קונסרבטיבים]]
[[קטגוריה:אישים במאה ה-20]]
 
[[קטגוריה:נפטרים ב-1994]]