אברהרד פון מקנזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 15:
|תפקידים צבאיים=מפקד [[קורפוס הפאנצר השלישי (ורמאכט)|הקורפוס הממונע ה-3]] {{ש}} מפקד [[קורפוס הפאנצר השלישי (ורמאכט)|קורפוס הפאנצר ה-3]] {{ש}} מפקד [[ארמיית הפאנצר הראשונה]] {{ש}} מפקד [[הארמייה ה-14 (ורמאכט)|הארמייה ה-14]]
|מלחמות וקרבות=[[מלחמת העולם הראשונה]] {{ש}} [[מלחמת העולם השנייה]]
|עיטורים=* {{דרגה|צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון||+}} [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון]]
* {{דרגה|צלב הברזל דרגה ראשונה (1914)}} [[צלב הברזל|צלב הברזל דרגה ראשונה]]
* {{דרגה|צלב הברזל דרגה שנייה (1914)}} [[צלב הברזל|צלב הברזל דרגה שנייה]]
שורה 26:
==ביוגרפיה==
===קריירה מוקדמת===
פון מקנזן נולד ב-[[24 בספטמבר]] [[1889]] ב[[ברומברג]] שהשתייכה ל[[האימפריה הגרמנית|אימפריה הגרמנית]]. אביו [[אוגוסט פון מקנזן]] היה [[גנרל-פלדמרשל]] נערץ מ[[מלחמת העולם הראשונה]]. בשנת [[1908]] התגייס פון מקנזן ל[[צבא האימפריה הגרמנית|צבא הגרמני הקיסרי]], והצטרף לרגימנט משמר ההוסארים, ולחם בשורותיו ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. ב-[[23 באוגוסט]] [[1915]] נפצע באורח קשה, ולאחר החלמתו שירת ב"קבוצת הארמיות [[פרידריך פון שולץ|שולץ]]" עד לסיום המלחמה, שאותה סיים בדרגת [[האופטמן]].
 
לאחר המלחמה הצטרף פון מקנזן ל[[פרייקורפס]], ולאחר מכן שירת ב[[רייכסווהר]], ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת [[1922]] מונה למפקד הפלגה ה-1 ברגימנט הפרשים ה-5 (הפרוסי), בשנת [[1928]] הועלה לדרגת [[מיור (גרמניה)|מיור]], ובשנת [[1932]] הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת [[1933]] מונה לראש מטה חיל הפרשים, ובשנת [[1934]] הועלה לדרגת אוברסט. ב-[[1 במאי]] [[1935]] מונה פון מקנזן לראש מטה [[הקורפוס העשירי (ורמאכט)|הקורפוס ה-10, וב-[[1 באפריל]] [[1937]] מונה למפקד חטיבת הפרשים ה-1. ב-[[1 בינואר]] [[1938]] הועלה פון מקזן לדרגת גנרל מיור, בנובמבר [[1938]], מונה לראש מטה קבוצת הארמייה החמישית ב[[וינה|ווינה]], וב-[[1 במאי]] [[1939]] מונה לראש מטה [[הארמייה ה-14 (ורמאכט)|הארמייה ה-14]].
 
===מלחמת העולם השנייה===
עם פרוץ המלחמה היה פון מקנזן ראש מטה [[הארמייה ה-14 (ורמאכט)|הארמייה ה-14]], ולחם עימה בבמהלך [[המערכה בפולין|מערכה בפולין]],. ובב-[[1 בינואר]] [[1940]] הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט., במהלךובמהלך [[המערכה על צרפת]] הוא כיהן פון מקנזן כראש מטה [[הארמייה ה-12 (ורמאכט)|הארמייה ה-12]], ועל הצלחתו בקרבות קיבל ב-[[24 ביוני]] [[1940]] את עיטור [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]]. ב-[[1 באוגוסט]] [[1940]] הועלה פון מקנזן לדרגת [[גנרל חיל הפרשים (גרמניה)|גנרל חיל הפרשים]], וב-[[15 בינואר]] [[1941]] מונה למפקד [[קורפוס הפאנצר השלישי (ורמאכט)|הקורפוס הממונע ה-3]]. ב[[מבצע ברברוסה]] לחם פון מקנזן עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מ[[ארמיית הפאנצר הראשונה|קבוצת הפאנצר הראשונה]], במסגרת [[קבוצת ארמיות דרום]], והשתתף עמו ב[[קרב קייב (1941)|קרב קייב]] וב[[קרב חרקוב הראשון]]., ועל הצלחתו בקרבות קיבל פון מקנזן ב-[[27 ביולי]] [[1941]] את עיטור [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]]. ב-[[31 במרץ]] [[1942]] העביר פון מקנזן את הפיקוד על הקורפוס ל[[לאו גייר פון שוופנבורג]] ויצא לחופשה קצרה, וב-[[20 ביולי]] [[1942]] חזר לפקד על הקורפוס שבינתיים הפך לקורפוס פאנצר, ופיקד עליו במהלך [[מבצע מקרה כחול|מתקפת הקיץ]] ובכלל זה ב[[קרב חרקוב השני]]. על הצלחתו בקרב קיבל פון מקנזן תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים. ב-[[21 בנובמבר]] [[1942]] מונה פון מקנזן למפקד [[ארמיית הפאנצר הראשונה]], ופיקד עליה ב[[קרב חרקוב השלישי]], וב-[[6 ביולי]] [[1943]] הועלה לדרגת [[גנרל אוברסט]].
 
ב-[[5 בנובמבר]] [[1943]] מונה פון מקנזן למפקד [[הארמייה ה-14 (ורמאכט)|הארמייה ה-14]] ב[[הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה|חזית האיטלקית]], שפעלה בגזרה המזרחית, והיה אחראי ל[[הטבח בפוסה ארדיאטינה|טבח בפוסה ארדיאטינה]]. ב-[[4 ביוני]] [[1944]] פרש פון מקנזן מתפקידו בעקבות חילוקי דעות עם [[היטלר]] ושב לביתו. בסוף המלחמה נלקח פון מקנזן לשבי הבריטי.
שורה 40:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.lexikon-der-wehrmacht.de/Personenregister/M/MackensenEv-R.htm אברהרד פון מקנזן] באתר Lexikon der Wehrmacht בגרמנית{{גרמנית}}
 
{{גנרלאוברסטים בוורמאכט במלחמת העולם השנייה}}