בקטריופאג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
גילוי תופעת הטרנסדוקציה (ב-[[1952]]) פתח עולם חדש של אפשרויות בתחומי ה[[ביוטכנולוגיה]] וה[[הנדסה גנטית|הנדסה הגנטית]]; גם כיום נעשה שימוש נרחב בפאג'ים בשני תחומים אלו. [[חומצת גרעין|חומצות הגרעין]] אף הן התגלו תוך שימוש בבקטריופאג'ים.
 
==ההיסטוריה של גילוי הפאג'הבקטריופאגים והשימוש בהם==
===גילוי===
הפאג'ים התגלו בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי ה[[מיקרוביולוג]] ה[[אנגלי]] [[פרדריק ויליאם טוורט|פרדריק טוורט]] והביולוג הקנדי ממוצא צרפתי, [[פליקס ד'הרל]] (Felix d'Hérelle), מ[[מכון פסטר]] ב[[פריז]]. ד'הרל אפיין אותם והעניק להם את שמם במאמר שכתב ב-[[1917]], וצפה מהפכה בטיפול במחלות מידבקות.
שורה 45:
השימוש בפאגים היה אקראי למדי, וזאת כיוון שנתגלעו בעיות בהפיכת התגלית לתרופה. בעת הכיבוש ה[[בריטי]] ב[[הודו]], קצינים בריטים שפכו ריכוזים של פאג'ים בתוך בארות נגועות ב[[כולרה]], אבל השימוש לא הניב תוצאות מובהקות, שיעודדו את המשך המחקר במערב. בעייה מרכזית נבעה מכך שישנם מאות סוגי פאגים, וכל אחד מהם הורג רק סוג אחד של חיידק. הטורף והנטרף חייבים להתאים זה לזה באופן מוחלט. יותר מזה, התגלו בעיות בהליך הטיהור. כשהפאגים פורצים החוצה מתא המותקף על ידו, הם משאירים פסולת שעלולה לגרום לזיהום קטלני. טכנולוגיות הטיהור שהיו קיימות בתחילת [[המאה ה-20|המאה]] לא הצליחו להתמודד עם הבעיות האלה.
 
===גילוי הפניצילין===
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] החלו חברות התרופות הגדולות לפתח את "תרופת הפלא" החדשה, בין היתר חברה [[ארצות הברית|אמריקאית]] בשם חברת "[[אלי לילי]]" ייצרה בשנות ה-30 תרופה בקטריופאג'ית ושיווקה אותה בארצות הברית.