חיים הלברשטאם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חילך להמבשר, כאן הסגנון שונה לחלוטין. , עריכה |
|||
שורה 8:
נולד בשנת תקנ"ז בעיר [[טרנוגרוד]] שב[[גליציה]] למרים, נכדתו של משולם זלמן אשכנזי, נכד ה[[חכם צבי]], ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' [[ברוך פרנקל-תאומים]], בעל ה"[[ברוך טעם]]". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מ[[טרנוב]] (בנו של רבי [[מרדכי דוד אונגר (דומברובה)|מרדכי דוד אונגר]] מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]]) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]]). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.
רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכת זקנים|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. רבי חיים היה
רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמורו"ת]], כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגראד|צאנז-ז'מיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב|צאנז-גריבוב]].
==שיטתו בלימוד והלכה==
הדגיש את חשיבות הבקיאות ואמר שאין להורות הלכה בהלכות [[שבת]] אלא למי שבקי ב[[מסכת שבת]] בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא עודד פרסום [[קבלה]] ברבים.
בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע ל[[הנחת תפילין]] שאין להקפיד על מקומם בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות [[מקווה|מקואות]] נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש ב[[מצה|מצות]] [[מצות מכונה|שנאפו במכונה]], וללבישת [[ציצית]] שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נשואים להניח [[תפילין]] ב[[חול המועד]] (בניגוד לנהוג בחסידויות אחרות) והפסיקה כי ה[[אדמו"ר]]ות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו ב[[גאליציה]] וב[[הונגריה]].
==הנהגה ופעילות ציבורית==
בזמנו התפתחה [[מחלוקת צאנז-סדיגורה|מחלוקת עזה בין חצרות סדיגורה וצאנז]] לגבי דרך התנהגותם של [[חסידים]], וכמו כן על התנהגותו של רבי [[דוב בער מליווא]],
רבי חיים פעל ב[[הקרע ביהדות הונגריה|וויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות]], ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ב[[יהדות הונגריה]].
שורה 68:
* ביטאוני חסידות צאנז המביאים מדי חודש סיפורים ועובדות מחייו.
* [[אברהם יצחק ברומברג]], '''מגדולי החסידות''', ספר א', ירושלים תש"ט.
* י"י אפל, משנתו ודמותו של ר’ חיים האלבערשטאם,
* [[מאיר וונדר]], כמה שנים חי רבי חיים מצאנז?, '''המעין''' יד, ג (תשל"ד) 41-44.
* [[יצחק רפאל]], דברי הספד של הגאון רבי [[שמואל מוהליבר]] על האדמו"ר רבי חיים מסאנדז, '''סיני''' פ,ה/ו (תשל"ז) 193-200.
* יחזקאל סלומון, השפעת מרן ה"דברי חיים" מצאנז על התפשטות החסידות בהונגריה,
* איריס בראון, '''ר’ חיים מצאנז : דרכי פסיקתו על רקע עולמו הרעיוני ואתגרי זמנו''', רמת גן תשס"ד (דיסרטציה, [[אוניברסיטת בר-אילן]]).
* [[יוסף וייסברג]], רבנו הקדוש מצאנז, [[סדרת ספרים]] בהוצאת מפעל "קסת שלמה" ירושלים תשל"ו.
|