הבדלים בין גרסאות בדף "ערך (כלכלה)"

הוסרו 159 בתים ,  לפני שנתיים
החלפות (היא, עם זאת, אף על פי ש, תאור, נאו-, הייתה, לעיתים, , "[[|]]"), הסרת קישורים עודפים
מ (הוספת קישור למחיר השוק)
(החלפות (היא, עם זאת, אף על פי ש, תאור, נאו-, הייתה, לעיתים, , "[[|]]"), הסרת קישורים עודפים)
'''ערך כלכלי''' הוא מדידה של הטבה הניתנת, אם כ[[טובין]] ואם כשירות, ל[[סוכן כלכלי|סוכן/שחקן כלכלי]]. המדידה מתבצעת בדרך כלל ביחידות של [[מטבע]], ומכאן שהפרשנות של ערך כלכלי היא "מהו הסכום המקסימלי של כסף ששחקן מסוים מוכן ומסוגל לשלם עבור הטבה"?
 
בין האסכולות השונות של התיאורייההתאוריה הכלכלית קיימות תיאוריותתאוריות שונות לגבי מהו ערך.
 
המושג ערך כלכלי אינו זהה למושג מחיר שוק, וגם אינו זהה למושג [[שווי שוק]]. אם צרכן מוכן לרכוש טובין (או שירות), זה מרמז כי הצרכן מעריך את ערך הטובין (או השירות) בערך גבוה יותר מאשר מאשר מחיר השוק שלו. ההפרש בין הערך עבור הצרכן לבין מחיר השוק נקרא "[[עודף הצרכן]]".{{הערה|שם=Consumer Producer Surplus 1|{{cite web|url=http://www.bus.msu.edu/econ/brown/pim/pdffiles98/csps98.pdf|title=Consumer Surplus|page=7-1, 7-2}}}} קל לראות מצבים שבהם ערך הצרכן גבוה בהרבה מ[[מחיר השוק]] לדוגמה: [[מי שתייה]]. 
ערך נקשר ל[[מחיר]] באמצעות מנגנון [[סחר חליפין|החליפין]]. כאשר כלכלן מתבונן בסחר, מתגלים שני תפקידים חשובים לקביעת הערך: תפקידו של הקונה ותפקידו של המוכר. בדיוק כפי שהקונה מגלה כמה הוא מוכן לשלם עבור כמות מסוימת של טובין או שירות, כך גם המוכר מגלה כמה הוא רוצה לקבל כדי להעביר לקונה את הטובין או השירות (ניתן לראות זאת גם כ"כמה עולה למוכר לוותר על הטובין או להעניק את השירות?"). 
 
מידע נוסף על שווי השוק נגזר מהתדירות שבה מתרחשות עסקאות, התדירות מלמדת אותנו עד כמה רכישת הטובין הינההיא בעלת ערך לאורך זמן.
 
במילים אחרות, מה שקובע את הערך הוא: כמה פריט או מצב מסוים שווים יחסית לפריט או מצב אחרים. ערך כלכלי מבוטא כ"כמה" מפריט (או ממצב) רצוי מסוים יינתנו בתמורה לפריט (או מצב) רצוי אחר. קיימים הבדלים בשיטות להערכת הערך הכלכלי בין האסכולות השונות של התיאוריההתאוריה הכלכלית; השיטות השונות הן תוצר של [[תיאורית ערך|תיאורית הערך]] של כל אסכולה. תיאוריותתאוריות הערך מהוות חלק מהותי מההבדלים והמחלוקות בין האסכולות השונות של התיאוריההתאוריה הכלכלית.
 
== הסברים למושג ערך ==
ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית,]] הערך של מוצר (חפץ או שירות) נתפס לעתיםלעיתים קרובות כמחיר שבו הוא יתומחר בשוק פתוח ותחרותי. מחיר זה נקבע בעיקר על ידי ה[[היצע וביקוש|היצע והביקוש]] למוצר בשוק [[תחרות משוכללת|תחרותי משוכלל]]. תיאוריותתאוריות ניאונאו-קלאסיות רבות גורסות כי ערך הסחורה והמחיר שלה הם היינו הך, בין אם השוק הוא תחרותי או לא. ולפיכך, מתייחסים לכל המוצרים כאל [[סחורה|סחורות]] ואם לא קיים שוק שיקבע את המחיר, אזי לא קיים למוצר ערך כלכלי. 
 
ב[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]], הערך של פריט (או מצב) שווה לכמות אי הנוחות/עבודה הנחסכת בזכות צריכת הפריט או השימוש בפריט ([[תאוריית הערך של העבודה]]). למרותאף על פי שמחיר פריט תלוי בקיומו של שוק; הערך הכלכלי של פריט (מבחינה תיאורטיתתאורטית) איננו תלוי בקיומו של שוק; וכן מחיר וערך אינם נתפשים כזהים. יחד עם זאת, מספר כלכלנים קלאסיים ניסו לקשר את המחיר לערך העבודה שהושקעה. [[קארל מרקס|קרל מרקס]], למשל, ראה את המחיר בתור "צורת ההתגלות" של הערך, מה שמרמז על כך, שלמרותשאף על פי שערך הוא נפרד ממחיר, הוא חסר משמעות ללא פעולת החליפין, דהיינו, ללא שוק.
 
בהמשך לתפיסה זו,[[ סטיב קין]] העלה את הטיעון כי "ערך" מתייחס ל"שוויה ה'מוטבע' של סחורה, הקובעת את היחס הרגיל ("שיווי המשקל") שבו שתי סחורות יוחלפו זו בזו." {{הערה|Steve Keen ''Debunking Economics'', New York, Zed Books (2001) p. 271, {{ISBN|1-86403-070-4}}, {{OCLC|45804669}}}}  לדעתם של קין והאסכולה של [[דוד ריקארדו]], זה מתאים לתפיסה הקלאסית שגורסת כי מחירים נקבעים לפי העלות בטווח הארוך; תופעה ש[[אדם סמית]] קרא לה "מחירים טבעיים" ו[[קרל מרקס]] קרא לה בשם "[[מחירי הייצור]]". זה שילוב של עלות הייצור (לפי תיאורית הערך) ומחיר. ריקארדו (אך לא קין) השתמש ב"[[תאוריית הערך של העבודה]]", לפיה "השווי המוטבע" של סחורה מייצג את כמות העבודה הדרושה כדי לייצר אותה.
 
לדברי [[הנרי ג'ורג']]: "הערך של משהו, בכל זמן ומקום נתונים, שווה לכמות הגדולה ביותר של מאמץ שמישהו יעשה תמורתו; אבל מכיוון שבני האדם שואפים תמיד למלא את רצונותיהם במאמץ מינימלי; אז הערך של 'משהו' יהיה שווה לכמות הקטנה ביותר של מאמץ הנדרש כדי להשיג משהו דומה." {{הערה|{{cite web|url=http://www.politicaleconomy.org/speII_8.htm |title=''The Science of Political Economy'', Chapter 8 |publisher=Politicaleconomy.org |date= |accessdate=2012-04-17}}}}
 
בזרם קלאסי אחר, [[קרל מרקס|מרקס]] הבחין בין המושגים: "ערך לצורך שימוש" (הערך שסחורה מספקת לקונה המבצע בה שימוש); "עלות העבודה" המכונה על ידו - "ערך" (שהוא זמן העבודה ההכרחי להפקת המוצר/השירות); ו"מחיר" (שהוא כמה זמן-עבודה ניתן להפיק על ידי מכירת הסחורה, מה שכונה על ידי סמית' - ערך "ציווי העבודה"). לפי הפרשנות המקובלת של "[[תאוריית הערך של העבודה|"תאוריית הערך של העבודה"]]", מרקס (כמו ריקרדו),  פיתח את "תיאורייתתאוריית המחיר של העבודה", שבה המטרה של ניתוח הערך היתההייתה לאפשר חישוב [[מחיר יחסי|מחירים יחסיים]]. [[תאוריית הערך של העבודה|אחרים]] רואים את המושג "ערך" כחלק מפרשנותו הסוציו-פוליטית ומביקורתו על הקפיטליזם וחברות אחרות, ומכחישים כי הוא נועד לשמש כקטגוריה של כלכלה. לפי פרשנות נוספת, המטרה של מרקס היתההייתה תיאוריהתאוריה שלמה בנושא "הדינמיקה של יצירת המחירים", אך הוא לא השלים אותה.
 
ב- 1860 פרסם [[ג'ון ראסקין]] ספר ובו ביקורת מנקודת מבט מוסרית על המושג הכלכלי ערך. הוא קרא לספרו ''Unto This Last'', והנקודה המרכזית שלו היתה: "זה בלתי אפשרי להסיק, על כל מסה נתונה של עושר שנרכש, רק על ידי עצם קיומו, אם זה טוב או רע לאומה בה הוא קיים; וערכו האמיתי תלוי בסימן המוסרי הקשור אליו, כשם שכמות מתמטית תלויה בסימן האלגברי המצורף אליה. כל צבירה של עושר מסחרי עשויה להצביע, מחד, על תעשיות אמינות, שימוש מתקדם באנרגיות, ותהליכי יצור פרודוקטיביים; או, מנגד, הוא עשוי להצביע על נהנתנות, חומרניות, עריצות חסרת רחמים ותחמנות הרסנית". [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי|גנדי]] קיבל השראה רבה מספרו של ראסקין ופרסם פרפרזה על כך בשנת 1908.
כלכלנים כגון [[לודוויג פון מיזס]] טענו כי "ערך", כשהכוונה היא למחיר, הוא תמיד תוצאה של שיקול דעת סובייקטיבי. לא ניתן לקבוע למשהו (פריט או שירות) מחיר בלי לקחת בחשבון את השיקולים האלה, כפי שהם מתבטאים בשווקים. לכן, זה שגוי לומר כי הערך הכלכלי של פריט (או שירות) שווה לעלות הייצור שלו או לעלות החלופה שלו.
 
[[סילביו גסל]] התכחש לתיאוריותלתאוריות הערך בכלכלה. הוא חשב שתאוריות הערך הן חסרות תועלת ומונעות מהכלכלה להפוך למדע; וכי מדיניות מטבע המתבססת על תיאוריותתאוריות ערך נידונה להיכשל.{{הערה|https://biblio.wiki/wiki/The_Natural_Economic_Order/Part_III/Chapter_3}}
 
ערך במובן הבסיסי ביותר יכול להיקרא "ערך אמיתי" או "ערך ממשי". זהו מדד של ערך המבוסס אך ורק על התמורה הנגזרת מהצריכה של המוצר או השירות. ערך הנגזר מהתמורה מאפשר למוצרים או לשירותים להימדד על סמך התוצאה הצפויה מצריכתם, במקום להתבסס על תאוריות ביקוש והציע הנתונות למניפולציה. לדוגמה: ה"ערך האמיתי" של ספר אשר נמכר לסטודנט ב- 50 ש"ח, וכתוצאה מקריאתו לא צפוי שהוא יתרום להגדלת משכורתו העתידית  - הוא אפס; לעומת זאת, ה"ערך האמיתי" של אותו ספר, אשר  נמכר בחנות יד שנייה במחיר של 0.5 ש"ח, וכתוצאה מקריאתו מספק לקורא תובנה הצפויה לאפשר לו להרוויח 100,000 ש"ח נוספים - הוא 100,000 ש"ח. ערך זה מחושב על ידי מדדים של [[החזר השקעה|החזר ההשקעה]] במקום על מדידת עלויות הייצור או משוואות ביקוש והיצע. לפי שיטה זו לכל מוצר (או שירות) יש ערך שונה כאשר תלוי בתרומה הנגזרת ממנו לצרכן ספציפי.
 
== מושגים קשורים ==
 
== ראו גם ==
* [[תאוריית הערך של העבודה|תיאוריית הערך של העבודה]]
 
* [[תאוריית הערך של העבודה|תיאוריית הערך של העבודה]]
* [[המהפכה השולית]]
* [[ערך ריאלי וערך נקוב]]