מאזן תשלומים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דוגמאות בישארל |
הרחבה וסידור הערך תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''מאזן התשלומים''' הינו מונח מתחום ה[[מקרו-כלכלה|מקרו כלכלה]], המתאר את יתרות התשלומים והתקבולים של מדינה מסויימת ב[[מטבע חוץ]]. לדוגמה, בישראל נמדד מאזן התשלומים במליוני דולרים, והוא נמדד אחת לשנה על ידי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]. במדינות מסויימות ייתכן כי מאזן התשלומים יוצג לפי מטבע חוץ אחר או במטבע מקומי. באופן כללי ניתן לומר כי מאזן התשלומים נמדד לפי סך תקבולי ותשלומי המט"ח הנובעים מפעולות שונות שמבוצעות ע"י גורמים במשק, ובניהן [[יבוא]] ו[[יצוא]] של סחורות ושירותים, השקעות והלוואות פיננסיות, וכן העברות חד צדדיות ממדינות זרות אל ומחוץ למדינה (למשל סיוע כלכלי ממדינה אחרת - בישראל ניתן למנות כדוגמה את ה[[סיוע אמריקאי לישראל|סיוע הצבאי האמריקאי]] או את [[הסכם השילומים]]).▼
'''מאזן התשלומים''' הינו מונח מתחום ה[[מקרו-כלכלה|מקרו כלכלה]], המתאר את יתרות התשלומים והתקבולים של מדינה מסויימת ב[[מטבע חוץ]] לתקופה מסויימת. לדוגמה, בישראל נמדד מאזן התשלומים בדולרים, והוא נמדד אחת לשנה על ידי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]. במדינות מסויימות ייתכן כי מאזן התשלומים יוצג לפי מטבע חוץ אחר או במטבע מקומי.
▲
ככלל:
שורה 5 ⟵ 9:
* אם סך זרם ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] '''היוצא גדול מהזרם הנכנס''', אזי נאמר כי מאזן התשלומים שלילי והוא יסומן במינוס.
* אם סך זרם הכסף '''הנכנס גדול מהזרם היוצא''', אזי מאזן התשלומים חיובי והוא יסומן בפלוס.
מאזן התשלומים משמש כמדד לבחינת חוסנה הכלכלי של מדינה, ומאפשר על הסקה האם היא ייצאה יותר או ייבאה יותר בשנה מסוימת. ככל שהייצוא עולה על הייבוא כך ניתן לומר כי באופן כללי מצבה של הכלכלה טוב יותר.
==היסטוריה==▼
{{לשכתב|פסקה=כן|הסבר לא מובן}}
מבחינה היסטורית, הטרנזאקציות (תנועות תשלומים) הללו לא נמדדו בזהירות, וזרימתן התקדמה בסחורות ומטבעות ללא הגבלה או פיקוח, וכך הפכו ה[[סילוקין]] לעניין של שיקול הדעת של ה[[בנק]]ים והממשלות אשר העניקו להם את הרישיונות לפעול. ה[[מרקנטליזם]] הייתה תאוריה אשר יחסה חשיבות רבה למאזן התשלומים, ואשר ביקשה בפשטות לזכות במונופול על ה[[זהב]] על מנת להחזיקו מחוץ לידיהם של יריבים צבאיים פוטנציאליים.▼
בעוד המרקאנטליזם נכנע ל[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]], שיטות גולמיות אלו הוסדרו מאוחר יותר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] על ידי [[בסיס הזהב]], אשר קושרו ל[[בנק מרכזי|בנקים מרכזיים]] מדינתיים, באמצעות הסכמה על המרת "מטבע קשה" בזהב. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], שיטה זו הוחלפה במנגנון מוסדי [[שיטת ברטון וודס|ברטון וודס]] ([[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק להתיישבויות בינלאומיות]]) אשר הצמיד מטבעות של המדינות המשתתפות כנגד [[דולר אמריקאי|הדולר האמריקאי]], אשר היה ניתן לפדותו באופן נומינלי בזהב. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] הופסק פדיון זה, דבר אשר הותיר את השיטה ללא בסיס רשמי. יש הגורסים שצריך להיצמד למחיר ה[[נפט]], [[משאב]] נדרש בצורה כלל עולמית עקב התלות הגדולה של [[תשתית ההון]] על [[אספקת נפט|אספקת הנפט]]. מאחר ש[[אופ"ק]] מתמחרת נפט בדולרים אמריקאים, הדולר האמריקאי עודנו המטבע המרכזי בשיטה זו, אולם לאחרונה החל ה[[אירו]] לאתגר את עליונות הדולר במידה הולכת וגוברת, ובמידה מסוימת, גם את ה[[ין|ין היפני]].▼
== הגדרות ומבנה הדוח ==
=== הגדרות בסיסיות ומבנה הדוח ===
*[[החשבון השוטף]]: מציג זרימה נטו של כסף הנכנס למדינה, בעקבות '''סחר בסחורה, שירותים ותשלומי העברה''' שנעשו בחוץ לארץ. החשבון השוטף עצמו מורכב משלושה חשבונות: חשבון הסחורות והשירותים, חשבון ההכנסות וחשבון ההעברות. גירעון (עודף) מסחרי מופיע כאשר יש גירעון (עודף) בסחר בסחורה במסגרת החשבון השוטף.▼
באופן כללי מאזן התשלומים מחולק לחלקים הנקראים חשבונות. מאזן התשלומים מחולק לשני חשבונות עיקריים אשר מחולקים לתתי חשבונות נוספים:
*[[חשבון ההון]]: מציג זרימה נטו של כסף הנכנס למדינה, הנובע מ'''קניה או מכירה של נכסים פיננסיים''' כגון [[מניה|מניות]], [[אגרת חוב|אגרות חוב]] ו[[קרקע|קרקעות]].▼
▲*
**חשבון הסחורות (Goods Account) - כולל את העסקאות בגין ייצוא וייבוא סחורות. החשבון כולל סחורות כלליות, סחורות המיועדות לעיבוד נוסף, תיקוני סחורות וסחורות המסופקות בנמלים לחברות הובלה ותחבורה, ללא הוצאות הובלה וביטוח, אשר נרשמות בסעיפי השירותים.
**חשבון השירותים (Services Account) - כולל עסקאות הנובעות ממתן או רכישת שירותים, ובניהן שירותי תיירות, הובלה ותחבורה, מחשוב (היי-טק) ותקשורת, ביטוח, שירותים ממשלתיים, שכר לעובדים זרים ועוד.
**חשבון ההכנסות (Income Account) - החשבון כולל הכנסות בגין שכר עבודה והכנסות בגין השקעות. הכנסות בגין שכר עבודה הן הכנסות שמקבלים תושבי ישראל עבור עבודה שבוצעה בחו"ל, והכנסות בגין השקעות אלה הכנסות הנובעות מהשקעות בנכסים כמו ריבית או דיבידנדים.
**חשבון ההעברות השוטפות (Current Transfers Account) - חשבון זה מפרט העברות חד צדדיות בין ישראל לחו"ל (כלומר העברה של נכס שלא התקבלה תמורה בעבורו). חשבון זה לא כולל העברות הון - הן מוצגות בחשבון ההון.
▲*
*'''נכסי רזרבה (Reserve Assets)''' - אלה נכסי החוץ של המדינה שנמצאים תחת אחריות בנק ישראל ומשמשים לצורך מימון גרעונותיו במאזן, לצורך פיקוח על שערי החליפין או לצורך מטרות אחרות. סעיף זה כולל זהב מוניטרי, זכויות משיכה מיוחדות, יתרות מט"ח הכוללות מזומנים, פיקדונות וני"ע, רזרבות בקרן המטבע הבינלאומית, ונכסים אחרים. במאזן התשלומים מוצגים '''השינויים''' בנכסי הרזרבה בכל תקופה, בעוד במצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק בחו"ל מוצגת '''היתרה''' לסוף כל תקופה.
=== הגדרות נוספות ===
* נכסי המשק בחו"ל -
* חוב חיצוני -
* חוב חיצוני נטו -
* נכסי חוץ במכשירי חוב -
* התחייבות המשק לחו"ל -
* התחייבות נטו של המשק לחו"ל -
ניתן לחלק את העסקאות הבינלאומיות של מדינה מסוימת לשלוש קטגוריות:
:(א) חשבון שוטף
::* יצוא המורכב מ:
שורה 46 ⟵ 75:
למדינה מסוימת יהיה מאזן תשלומים שלילי (כלומר, ישנה זרימה נטו של כסף החוצה מהמדינה) אם גם החשבון השוטף וגם חשבון ההון נמצאים בגירעון. במקביל, אם מאזן התשלומים חיובי (כלומר, ישנה זרימה נטו הנכנסת למדינה), אזי שני החשבונות בעודף.
▲==היסטוריה==
▲מבחינה היסטורית, הטרנזאקציות (תנועות תשלומים) הללו לא נמדדו בזהירות, וזרימתן התקדמה בסחורות ומטבעות ללא הגבלה או פיקוח, וכך הפכו ה[[סילוקין]] לעניין של שיקול הדעת של ה[[בנק]]ים והממשלות אשר העניקו להם את הרישיונות לפעול. ה[[מרקנטליזם]] הייתה תאוריה אשר יחסה חשיבות רבה למאזן התשלומים, ואשר ביקשה בפשטות לזכות במונופול על ה[[זהב]] על מנת להחזיקו מחוץ לידיהם של יריבים צבאיים פוטנציאליים.
▲בעוד המרקאנטליזם נכנע ל[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]], שיטות גולמיות אלו הוסדרו מאוחר יותר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] על ידי [[בסיס הזהב]], אשר קושרו ל[[בנק מרכזי|בנקים מרכזיים]] מדינתיים, באמצעות הסכמה על המרת "מטבע קשה" בזהב. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], שיטה זו הוחלפה במנגנון מוסדי [[שיטת ברטון וודס|ברטון וודס]] ([[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק להתיישבויות בינלאומיות]]) אשר הצמיד מטבעות של המדינות המשתתפות כנגד [[דולר אמריקאי|הדולר האמריקאי]], אשר היה ניתן לפדותו באופן נומינלי בזהב. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] הופסק פדיון זה, דבר אשר הותיר את השיטה ללא בסיס רשמי. יש הגורסים שצריך להיצמד למחיר ה[[נפט]], [[משאב]] נדרש בצורה כלל עולמית עקב התלות הגדולה של [[תשתית ההון]] על [[אספקת נפט|אספקת הנפט]]. מאחר ש[[אופ"ק]] מתמחרת נפט בדולרים אמריקאים, הדולר האמריקאי עודנו המטבע המרכזי בשיטה זו, אולם לאחרונה החל ה[[אירו]] לאתגר את עליונות הדולר במידה הולכת וגוברת, ובמידה מסוימת, גם את ה[[ין|ין היפני]].
==מאזן התשלומים של [[ישראל]]==
| |||