הבדלים בין גרסאות בדף "רועה צאן"

הוסרו 25 בתים ,  לפני שנה
מ (הוספת קישור למואב)
רעיית צאן כמקצוע מתוארת גם ב[[תנ"ך]] ובייחוד ב[[תורה]].
כינויים נוספים לרועי צאן בתנ"ך: '''אביר''', '''אדיר''' - הרועה הממונה על עדר גדול שמועסקים בו רועים אחדים{{הערה|"[[דואג האדומי]], אביר הרועים אשר לשאול", {{תנ"ך|שמואל א|כא|ח}}.}}, ו'''נוקד''' - בעל עדרים ([[מישע]] מלך [[מואב]], {{תנ"ך|מלכים ב|ג|ד}}).
הרועה הראשון המוזכר בתנ"ך הוא [[הבל]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ד|ב}}.}}. כרועים שימשו בדרך כלל הבנים הצעירים במשפחה (כגון [[דוד המלך]]), אךאבל אםלעתים לאב המשפחה לא היו בנים,גם בנות המשפחה (כגון [[רחל]] ובנות [[יתרו]]) רעו את הצאן{{הערה|ראו [[רש"י]] ל{{תנ"ך|בראשית|ל|כז}}.}}. יעקב שימש כרועה מקצועי ואף קיבל משכורת על עבודתו ({{תנ"ך|בראשית|לא|לט|מ}}).
לאנשים עשירים, בעלי עדרים גדולים, היו גם רועים שכירים, כמו הרועים של [[לוט]] ו[[אברהם|אברם]] ({{תנ"ך|בראשית|יג|ז}}) ורועי [[נבל הכרמלי]] ({{תנ"ך|שמואל א|כה|ב|ז}}).
הרועים התמודדו עם סכנות רבות, כפי שמתאר [[דוד]] את מעשי גבורתו לפני [[שאול]] ({{תנ"ך|שמואל א|יז| לד|לו}} וכפי שעולה מ{{תנ"ך|תהלים|כג|ד}}).