מרשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 40:
הארכאולוג עמוס קלונר התחיל במרשה בדיקות וסקרים מצומצמים בשנים 1972, 1980, 1985-1984, ואחר כך ערך חפירות רחבות היקף מ-1989 עד 2001. מדי שנה בתקופה זו הוא ערך עונת חפירות שארכה לעיתים שישה חודשים, לעיתים קצרה יותר, אסף מידע רב על העיר בתקופות קיומה שהן [[תקופת הברזל|תקופות הברזל]] (ימי [[הבית הראשון]]), [[התקופה הפרסית]] ו[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]]. בתקופה ההלניסטית העיר הייתה מורכבת משני חלקים עיקריים: ה[[תל]] הגבוה שנחפר כולו ב-1900 על ידי בליס ומקליסטר מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund). קלונר פרסם שני כרכים שהם תוצאות החפירות, שיצאו לאור בשנים 2003 ו-2008 (Maresha Excavations: Final Report).
בחפירות הוא עבד בעיקר בחלק של העיר התחתית, שמקיפה את התל הגבוה ומשתרעת על פני 320 דונמים.
בחפירות מרשה התאפשר להכיר את האוכלוסייה של האזור שנקראה אדומים, שהתיישבה במקום במהלך התקופה הפרסית ואליה נוספים מרכיבים אוכלוסייתיים של צידונים ויוונים שייבאו את התרבות היוונית שהתלכדה עם הממצא של האדומים במקום וייצרה את המיזוג התרבותי המכונה הלניסטי. האדומים דיברו וכתבו בלשון הארמית והאוכלוסייה ה[[פיניקים|פיניקית]], בעיקר צידונית והיוונית השתמשה בשפה ה[[יוונית]], שהייתה השפה הבינלאומית בעת ההיא.
| |||