שמואל אבן צרצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoniher (שיחה | תרומות)
תיקון הערת שוליים
Yoniher (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
ר' '''שמואל אבן צרצה''' הוא [[פילוסוף]] ספרדי שפעל בספרד בין השנים (1380-1360), ונמנה עם החוג הניאו-פלטוני שפעל ב[[ספרד]] במאה ה-14, והיה בין הפוריים בחוג זה מבחינת היקף כתביו הרחב<ref>{{צ-ספר|מחבר=דב שוורץ|שם=משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור|מו"ל=|שנת הוצאה=תשמ"ט|עמ=ד'}}</ref>.
 
אבן צרצה הוא מחברם של שני חיבורים: 'מקור חיים' שהוא פירוש לביאור ר' [[אברהם אבן עזרא]] על התורה, ו'מכלל יופי' שהוא ביאור ל[[אגדות חז"ל]] ו[[מדרש|מדרשיהם]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=דב שוורץ|שם=משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, עבודת דוקטור|מקום הוצאה=|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=תשמ"ט|עמ=32-13}}</ref>.
 
בתקופתו של אבן צרצה שלטה תורתו של [[אבן רשד]] ללא עוררין, ואילו אבן צרצה הציע משנה ניאופלטונית מובהקת. הוא נמנה עם החוג הניאו-פלטוני - קבוצת הוגים שעסקו בפירושו של אבן-עזרא על התורה, ופעלו בספרד באמצע המאה ה-14. החוג הניאו-פלטוני שילב את ההגות השכלתנית של אבן רשד עם משנה ניאופלטונית מובהקת, בצירוף נטייה למיסטיציזם שהתאפיין בזיקה ברורה ל[[אסטרולוגיה]] ול[[מאגיה]] אסטרלית, הנובעת מהתפיסה המעניקה לאדם את היכולת לשנות את הטבע ולחולל נסים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=דב שוורץ|שם=משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, עבודת דוקטור|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=תשמ"ט|עמ=ד'}}</ref>. בתוך אותה קבוצה פעלו: ר' שלמה אבן יעיש, ר' שלמה אלקונסטנטין, ר' שלמה פרנקו, ר' עזרא בן שלמה גטיניו, ר' יוסף טוב עלם, ר' שם טוב אבן שפרוט ור' שם טוב אבן מאיור. קבוצת פרשנים זו כתבה בלשון שכלתנית תוך שליטה ברזי השכלתנות עם היצמדות לדברי אבן-עזרא<ref>{{צ-מאמר|מחבר=דב שוורץ|שם=לחקר החוגים הפילוסופיים בספרד ובפרובאנס לפני הגירוש|כתב עת=פעמים|כרך=49|עמ=23-5|שנת הוצאה=תשנ"ב|עמודים רלוונטיים=16}}</ref>. רוב ההוגים הללו חיברו פירוש לביאור ר' אברהם אבן עזרא לתורה ופענחו בהרחבה את סודותיו האסטרולוגיים וההרמטיים<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=דב שוורץ|שם=אסטרולוגיה ומאגיה בהגות היהודית בימי הביניים|מקום הוצאה=רמת-גן|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=תשנ"ט|עמ=149-148|פרק=חמישי: תאולוגיה אסטרולוגית}}</ref>.
 
אבן צרצה השתמש באורחות המגיה האסטרלית בפרשנותו לדרשות חז"ל, למקרא ולפירוש ר' אברהם אבן עזרא למקרא. לדידו, הותאמו טעמי המצוות של הרמב"ם לפשט הכתוב, ולא למשמעותו העמוקה. עמדתו של אבן צרצה הייתה בעל גוון מגי מובהק, וכשבא לפרש את דברי הרמב"ם, קבע שתפילתו של אדם תלויה במערכת השמיים. נוסף על כך, דרש אבן צרצה את סיפורי המקרא, עיצוב דמויות מקראיות, מעשיהן וייעודיהן לאור ההשפעות האסטרולוגיות<ref>{{צ-ספר|שם=אסטרולוגיה ומאגיה בהגות היהודית בימי הביניים|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=|עמ=149-147}}</ref>. את מעשיו של בלעם, למשל, פירש כהתלבטות אם לקלל את מאדים או את שבתאי,<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמואל אבן צרצה|שם=מקור חיים|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=ק"ה, עמ' א}}</ref> את סיפור המבול פירש כצירוף של שבתאי וצדק בסופו של בית מזל בתולה<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמואל אבן צרצה|שם=מקור חיים|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=ט ע"ד}}</ref>, ואת ההידרדרות החברתית והמוסרית המתוארת בישעיה פירש כמעבר אסטרולוגי דרמטי משלטונו של צדק לשלטונם של מאדים ושבתאי<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמואל אבן צרצה|שם=מכלל יופי קובץ 1|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=169 א-ב}}</ref>.