פיליפו ברונלסקי – הבדלי גרסאות

==הפרספקטיבה המתמטית==

חידושיו של ברונלסקי לא הסתכמו אך ורק בשדה האדריכלות. הוא נחשב לאבי הפרספקטיבה ומייצרה של ראייה מתמטית ויחסית מכוונת לשם יצירת תמונה קוהרנטית ומדויקת ולא רק מסוגננת. ברונלסקי צייר שתי תמונות של [[כיכר פלורנץ]] שמבוססות על חישוב מתמטי מדויק. תמונות אלו לא השתמרו, אך תיאור ספרותי של תהליך יצירתן השתמר בכתב ידו של [[אנטוניו מאנטי]], כותב הביוגרפיה של ברונלסקי בסוף המאה ה-15.{{הערה|ברש, משה. מבוא לאמנות הרנסנאס. ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"א (1968). עמ' 70. }} ברונלסקי הוכיח על ידי ציורים אלו, וניסויים נוספים, כי כאשר עובדים לפי מערך קבוע של הנחות ניתן להוציא תמונות מדויקות. טכניקת הפרספקטיבה שלו מושתתת על עבודה בתוך מישור דמיוני, כאשר כל הקווים הניצבים למישור הציור מתלכדים בנקודה אחת הנקראת 'נקודת ההיעלמות'. על האמן המצייר לעבוד לפי נוסחה קבוע שתייצר יחס בין ייצוג רוחבם המצטמצם של מרחבים שווים המקבילים למישור התמונה.{{הערה|רייס, פ' יוג'ין וגרפטון, אנתוני. אירופה בראשית העת החדשה : 1559-1460. מאנגלית: עדי הירש-גינזבורג. רעננה: רמות, 2010 (2000). עמ' 89. }}

ברונלסקי עצמו מעולם לא העלה על הכתב את ניסויו והרשמים מהתנסות ציור הציורים השונים של כיכר פלורנץ, ולמרות זאת עבודתו וידיעותיו נפוצו ברחבי פירנצה והתפרסמו בקרב האמנים השונים. רק כעשר שנים לאחר ביצוע המחקרים הועלו תוצאותיהם על הכתב בצורה של ניסוחם כשיטה מדעית של ממש. הניסוח נעשה על ידי [[ליאון בטיסטה אלברטי]] (Leone Battista Alberti)במסה שכתב על התאוריה של הציור בשנת 1435.{{הערה|[[אליק מישורי]], תולדות האמנות: מבוא כללי. רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2000. עמ' 64. }}