הבדלים בין גרסאות בדף "מינהל ציבורי"

הוספת התפתחות היסטורית בעולם ובישראל.
(עדכון ספר החדש באוניברסיטה הפתוחה)
(הוספת התפתחות היסטורית בעולם ובישראל.)
==היסטוריה==
תחילתו של המינהל הציבורי מוכרת כבר מתרבויות עתיקות כמו מצרים ופרס, בתרבויות אלו הוקם מינהל ציבורי מפותח שעסק בגביית מסים, באכיפת חוקים ובגיוס וניהול הצבא. הסיבה המרכזית שהובילה להתפתחות מינהל ציבורי דווקא במקומות אלו היא קיומה של חברה הידרולוגית- במדינות אלו ישנו מחסור במים באופן תמידי ובעקבות זאת היו צריכים להקים מנגנון שידע לווסת את המים שישנם בצורה יעילה וחכמה וזה גרם ליצירת ארגונים שונים: [[מפלגה|מפלגות]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], ו[[הכנסייה הקתולית]] כארגון ולא כ[[מוסד דתי]]. תחילתו של המינהל הציבורי בחברה המודרנית היא בתקופת המהפכה התעשייתית שהובילה לתהליכי עיור, שבעקבותיהם עבר רוב הציבור לערים הגדולות והיה צורך לארגן אותם ואת השירותים המוענקים להם.
 
ראשיתו של המינהל הציבורי המודרני בישראל היא בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Nissim Cohen|שם=Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel|כתב עת=Public Administration and Development|כרך=36|עמ=20–34|שנת הוצאה=2016-02|doi=10.1002/pad.1751|קישור=https://doi.org/10.1002/pad.1751}}</ref>. על אף שלא ניתן להתעלם מ-400 שנות השלטון העות'מאני בארץ ישראל, אשר באו לקיצן בשנת 1917, מרבית המוסדות הקשורים במינהל הציבורי התגבשו והתעצבו במתכונת מודרנית בעת שלטון המנדט הבריטי. ב-30 שנות המנדט הפך היישוב היהודי למעין מדינה, שתשתיתה המוסדית, אשר הפעילה סמכויות בלא ריבונות פורמלית, הפכה עם הקמת המדינה לשלד המערכת הפוליטית של מדינת ישראל הריבונית והמינהל הציבורי שלה. התפתחותם של המינהל הציבורי ושל המוסדות הפוליטיים ביישוב היהודי בארץ ישראל התנהלה במקביל להתגבשותו החברתית של היישוב. מפלגות הפועלים שאפו לחזק את השפעתן על חיי היומיום של אנשי היישוב, גם מתוך תפיסת עולם סוציאליסטית. כך, עם הקמתה של המדינה, כפי שנראה בהמשך, לא היה הכרח ליצור יש מאַיִן מוסדות שלטון ופונקציות של מינהל ציבורי, מכיוון שרבים מאלו התקיימו, בתצורה כזו או אחרת, כמוסדות בתקופת היישוב, והם המשיכו לפעול בצורה סדירה גם עם חילופי השלטון – סיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל. משום כך יכול היה היישוב היהודי להסתגל בלא טלטלה מיוחדת לתמורה שחלה ב-1948, ועובדה זו יצרה יתרון שלו על הרוב הערבי בארץ, שהתקשה להתארגן ולגייס משאבים לקראת עזיבת הבריטים. בהקשר זה, בולטת הקמתה של ההסתדרות בשנת 1920, ארגון שסיפק לאנשי היישוב היהודי שירותים רבים, ובמיוחד שירותי בריאות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Nissim Cohen|שם=Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel|כתב עת=Public Administration and Development|כרך=36|עמ=20–34|שנת הוצאה=2016-02|doi=10.1002/pad.1751|קישור=https://doi.org/10.1002/pad.1751}}</ref>
 
==מחקר==
*'''מינהל פריזמטי''' - מצוי בארצות שהיו תחת [[קולוניאליזם|משטר קולוניאלי]], אשר אימצו לעצמן את כל המרכיבים הנהוגים בממשל המערבי: [[חוק]], [[חוקה]], [[תקשי"ר]] (תקנון שירות המדינה), חלוקה ל[[מחוז|מחוזות]] וכדומה. אך יחד עם זאת שולט במדינות אלו המרכיב המסורתי, והם עורכים שילוב ביניהם.
*'''מינהל מודרני''' - נמצא במשטרים המערביים. בא לידי ביטוי בשני אופנים, "קריירה פתוחה" (המאפשרת כניסה לכל אחת מרמות הדרגות השונות) - במודל האמריקאי ו"קריירה סגורה" (התקדמות היררכית בארגון)- במודל הבריטי.
 
לאורך ההיסטוריה דנו בהיבטים השונים של המינהל הציבורי בעיקר הפילוסופים, כחלק מתיאוריות ותפיסות לגבי המבנה והמאפיינים הרצויים של המדינה. הלימוד השיטתי של תחום זה בכלים מדעיים מודרניים החל להתפתח בסוף המאה ה-19. כפי שיוסבר בהמשך בהרחבה, עד אמצע המאה ה-20 התבסס עיקר העיסוק המדעי בתחום על גישות נורמטיביות-מרשמיות, שהיתוו דגמים רצויים של מינהל ציבורי כדרך להשגת הטוב החברתי. את הדגם הידוע ביותר בהקשר זה פיתח הסוציולוג הגרמני מקס ובר (Max Weber), והוא משמש למעשה עד ימינו כנקודת ייחוס חשובה לכל לימוד שיטתי של המינהל הציבורי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ניסים כהן ושלמה מזרחי|שם=מבוא למינהל וניהול ציבורי|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|מהדורה=שנייה|שנת הוצאה=2017}}</ref>
 
ניתן לתאר את הדגם המסורתי של מינהל ציבורי, כפי שהתפתח ונשמר במשך תקופה ארוכה, בצורה הבאה:
 
·      המינהל נמצא תחת שליטתה הפורמלית של המנהיגות הפוליטית (הנבחרים).
 
·      הדגם הרצוי מתבסס על מבנה היררכי של ביורוקרטיה רציונלית.
 
·      עובדי המינהל הציבורי הם סגל מינהלי קבוע, נייטרלי ואנונימי (אנונימי במובן זה שאנשיו ודעותיהם הפוליטיות אינם בולטים או אינם מוצגים בפני הציבור).
 
·      המוטיבציה העיקרית של אנשי המינהל הציבורי היא רווחתו של הציבור שהם משרתים.
 
·      אנשי המינהל הציבורי ישרתו כל מפלגה פוליטית שלטת בצורה שווה, ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות.
 
·      אנשי המינהל הציבורי לא יתערבו במדיניות ציבורית ולא יעצבו אותה, אלא יישמו מדיניות שיקבעו הפוליטיקאים, נבחרי הציבור.
 
התפנית המחקרית בתחום המינהל הציבורי החלה בשנות ה-60 של המאה ה-20, עת החלו להשפיע גישות מתחומי כלכלה ומדע המדינה, והמחקר בתחום זה קיבל תנופה משמעותית בעקבות תהליכים כלכליים-חברתיים ואידיאולוגיים שהתרחשו במדינות המפותחות – שינויים באופיה של מדינת הרווחה ובתפקידי המדינה באופן כללי, תהליכי גלובליזציה, והתחזקות גישות ניאו-ליברליות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ניסים כהן ושלמה מזרחי|שם=מבוא למינהל ומדיניות ציבורית|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2017}}</ref>
 
==מאפיינים==
 
אף שהתוכנית אושרה בממשלה, היא מעולם לא יושמה במלואה. בשנת [[1994]] הוקם פרויקט המשך בשם "רפורמות משרדים לדוגמה", בראשות [[דויד דרי]] ו[[יצחק גלנור]], שמטרתו יישום המלצות הוועדה על משרדי ממשלה ספציפיים, הבשלים לקדם רפורמה מעין זו. בסופו של דבר נכשלה גם תוכנית זו, בשל התנגדויות שונות, אף שהמשרדים ביצעו מספר שינויים מקומיים ברוח התוכנית.
 
בשנת 2013 פורסם דוח '''ועדת דיין''', הוועדה הבין-משרדית לרפורמה בשירות המדינה בראשות נציב שירות המדינה, משה דיין. עיקרי הדוח התמקדו במטרה ברורה: שיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה. לאחר עבודה ממושכת פורטו עיקרי האתגרים בפניהם ניצב המינהל הציבורי בישראל, ונראה כי צעדים אמיתיים ננקטים, לפחות היכן שהדברים אמורים בנציבות שירות המדינה, במשרד ראש הממשלה, ובמשרד האוצר. נכון לפרסום דוח '''ועדת''' '''דיין''' (נציבות שירות המדינה, 2013), הייתה קיימת אצל רבים ממקבלי ההחלטות בממשל התחושה שקיים יסוד סביר להאמין, כי בניגוד ליוזמות עבר, בסופו של דבר ובסופו של התהליך יישא הניסיון לאמץ את המלצות הוועדה פרי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Nissim Cohen|שם=Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel|כתב עת=Public Administration and Development|כרך=36|עמ=20–34|שנת הוצאה=2016-02|doi=10.1002/pad.1751|קישור=https://doi.org/10.1002/pad.1751}}</ref> אולם, נכון לשנת 2018 מקבלי ההחלטות בישראל אינם מקדמים את יישום הרפורמה. עד כה לא נבחר רפורמטור שיחליף את דיין בתפקיד נציב שירות המדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/opinion/1.4436697|הכותב=ניסים כהן|כותרת=נתניהו מדרדר את הפקידות הממשלתית|אתר=דה מרקר|תאריך=2017}}</ref>
 
==ראו גם==
משתמש אלמוני